שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קפ״ח (ב׳)

אשר שאל אותי בהא דפריך הש"ס חולין דף ס"ב ועגלה ערופה לאו שחיטה ראויה היא והא תנן נמצא ההורג עד שלא תערף תצא ותרעה בעדר וע"ז אמרו דעגלה ערופה אינה משנה ואמאי לא משני לר"ש ודאי נאסרת דהא ר"ש ס"ל דכל העומד לפדות כפדוי דמי וכל העומד לזרוק כזרוק דמי ועיין תוס' בב"ק דף ע"ז דמדמה הרבה דברים לזה א"כ גם עומד לערוף לר"ש הוה כנערפה ונאסרת וכמו בנמצא ההורג אחר שנערפה דנאסרת וה"ה בזה. והשבתי בזה בתכ"ד דע"כ לא אמרינן כל העומד רק בנשפך הכוס וכדומה דהדבר מצד עצמו עומד וראוי לכך רק שלא נגמר הדבר וקרה מקרה מבחוץ אבל כאן כל שאירע שנמצא ההורג א"כ נתגלה למפרע שלא עמד לערוף כלל ועיין בתוס' שהקשו דנימא דאדעתא דהכי לא אקדשיה ועכ"פ כל העומד לערוף כנערף דמי לא שייך בזה וכמ"ש וז"ב ודו"ק: