שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״פ (ד׳)

ובזה נראה לפענ"ד לענין גורם דגורם דנחלקו הרמב"ן עם בעה"ת אי חייב או פטור והובא בש"ך סי' שפ"ו ס"ק ג' לפענ"ד תלוי במחלוקת אם יש לחלק בין גרמי לגרמא או לא דלדעת הרמב"ם ודעימיה דאין חילוק בין גרמי לגרמא אם כן יש לומר דגם גורם לגורם חייב אבל לדעת המחלקין בין גרמי לגרמא אם כן גורם דגורם עכ"פ לא הי' המעשה תיכף שהרי גורם דגורם הוא ואינו ברי היזיקא דאינו ברור שיהי' המעשה אם כן לא מחייב וז"ב מאד. ומהתימה על הרמב"ן דהוא ס"ל לחלק בין גרמי לגרמא וכמ"ש הש"ך ס"ק ד' בשמו ואם כן שוב יש מקום לחלק בין גורם לגורם דגורם. אך לולא דמסתפינא גם אין לפני דברי הרמב"ן בדינא דגרמי שלו באופן שאותיותיו יחכמוני הי' נראה לפענ"ד דבאמת צריך ביאור דברי הבעה"ת שכתב דגורם דגורם פטור ולכך השולח הבערה ביד חש"ו והשורף שטרות פטור וקשה במה קמיירי אם בשמסר להם גחלת אף בשרף כלים פטור כדאמרו בהכונס דגחלתו ליבה פטור ואי במסר לו שלהבת אם כן הוה כמו אש וחייב משום תורת אש והו"ל כמדליק אש והלך ברוח מצויה דחייב ואם כן אף ששרף שטרות לתחייב וכבר התפלא בזה הקצה"ח בסי' שפ"ו והניח בקושיא אבל לפענ"ד הדבר ברור דל"ק דבאמת מיירי כשמסר לחש"ו שלהבת ומ"מ לא הוה תורת אש דהנה אשו משום חציו דבמקום שאינו משום חציו רק משום ממונו וע"ד שמבואר בסי' תמ"ח כגון שהי' לו לגדרה ולא גדרה כאן לא שייך זאת דזה שכלו לו חציו אין בו רק משום נזקי בהמתו ובנזקי בהמתו לא שייך משום ד"ג כמבואר ברמ"א דבבהמה לכ"ע פטור ואם כן ע"כ מיירי במקום דחייב משום חציו וכ"כ בקצה"ח בהדיא ולפ"ז כבר נודע מ"ש הנימוק"י דלמ"ד אשו משום חציו ע"כ צ"ל דחשבינן מה ששרף אח"כ כאלו נשרף בשעת מעשה דאם כן יהי' אסור להדליק הנר בע"ש ע"ש ולפ"ז זהו בשולח אש והדליק ברוח מצויה דחשבינן כל מה ששרף אח"כ כאלו הוא שרף בשעת שהדליק אם כן שפיר לא חשיב גורם כלל רק כאילו קליא בידים אבל במסר שלהבת ביד חש"ו ל"ש לומר כמאן דקליא בידים דהא הוא לא התחיל כלל בהדלקה ומסר לו שלהבת רק שהחש"ו הדליקו והמשלח חייב בתורת גורם ועיין ב"ק דף ט' דאמרו דנמסר גחלת הוה ברי היזיקא אבל לא אמרו שהוה כמדליק בידים ואם כן שפיר כתב הבעה"ת כיון דהוה כגורם שוב הו"ל אח"כ כששורף שטרות גורם דגורם דלא חשבינן כל מה ששרף כאלו נשרף בשעת המסירה הגחלת דאז לא שלח חציו רק שגרם שתצא חציו ואם כן הוה כגורם דגורם דחייב וז"ב כשמש. ולפ"ז הרמב"ן באמת ג"כ מצי סובר דגורם פטור דהוה כגרמא רק דהוא מיירי בגורם לשרוף שטרות וכגון דנתן השטרות במקום שיש בו הדליקה וכדומה באופן דלא קליא בידים רק גורם וא"כ בזה לא שייך גורם דגורם דחשבינן הכל כקליא בידים בעת שהדליק כיון דאשו משום חציו פשיטא דלא שייך גורם דגורם דלא שייך לומר שלא עשה השריפה בידים דהא אשו משום חציו והא גופא קמ"ל דלא שייך בזה גורם דגורם וזהו דלא נקט גורם דגורם אחרינא רק בשורף שטרות משום דאשו משום חציו ולא שייך גורם דגורם: