והנה חשבתי וראיתי במ"ש למעלה דזה הוה כמיגו דהעזה לאפטורי משבועה זה ליתא דבאמת בטענה דטוען עכשיו לא שייך שבועה דהו"ל טענת שמא ואין נשבעין וא"כ המגו בא להיות נאמן ואף דהוה מגו דהעזה מכל מקום שייך מגו ואדרבא גוף טענתו מהראוי להיות נאמן דהו"ל טענתו ברי והתובע טוען שמא ואף דברי ושמא לאו ברי עדיף היינו להיפך שהתובע טוען ברי והנתבע שמא ולא להיפך דחזקת ממון מסייע אבל העיקר הוא כמ"ש בראשונה דעכ"פ מיגו לא שייך דהרי כשיטעון טענה אחרת יצטרך להעיז ולשבע ובכה"ג לא שייך מיגו וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ט (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.