במה שהאריכו כל האחרונים בסי' קצ"ח בענין הנסרים שהראב"ד כתב דבעינן דוקא כלי חרס דלא חזי למדרס והט"ז האריך מאד. וראיתי בשו"ת פ"מ ח"ב סי' קל"א שכתב שכלם טעו בכוונת הראב"ד והרשב"א דמה שכתבו דבעינן נסרים שלא ראויים למדרס הכוונה שלא יהיו בגובה טפח דאז ראוי למדרס והביא ראיה מהא דמבואר במסכת כלים פכ"ב משנה ג' ספסל שניטל אחת מראשיו טהור ניטל השני טהור אם יש בגובה טפח טמא ופי' הרע"ב שדף העב טפח חזי לישיבה הרי דבעינן דוקא טפח ע"ש. וכאשר ראיתי כן תמהתי [עיין בסדרי טהרה סי' קצ"ח ס"ק ס"ג שרצה לישב שיטת הט"ז ע"פ המשנה הנ"ל דבעי גובה טפח וע"ש מ"ש בזה וגם שם תמצא סתירה להרב הנ"ל ועיין רש"י נדה דף נ"ח ע"ב ד"ה של אבן שכתב דס"ה ס"ל דרישא בשל עץ דראויה לטמא בזב ונדה ולא כתב טומאת מדרס] דמעולם לא ראיתי בש"ס ופוסקים דיהיה צריך למדרס דוקא טפח ומשם אינו ראיה דשם היה מכבר ספסל וכל שניטל אחת מראשיו ומכ"ש שנים ופקעה הטומאה מינה על זה בעינן שיהיה גובה טפח דזה יהיה עכ"פ ראוי לקבל מדרס. ולולא דמסתפינא הייתי אומר דהפי' במשנה כך שנשאר עוד טפח ברגלה אלא שלשון המשנה לא משמע כך דאל"כ היה לה לומר אם נשאר גובה טפח ועכ"פ אין ראיה משם כמ"ש ועיין פרק כ"ו ממסכת כלים משנה ה' כסא של קטן שיש לו רגלים אע"פ שאין לו גובה טפח טמא וכתב הר"ש דגבי קטן חזי לישיבה בפחות מטפח אבל לגדול בעי טפח כדתנן לעיל ולכאורה משם ראיה קצת להפ"מ דהרי שם יש לו רגלים וא"כ מה קמ"ל אע"פ שאין בגובה טפח וע"כ דכל שאין בגובה טפח לא חזי למדרס אלא יש לדחות דכסא של קטן כיון דבאמת אינו ראוי כלל למדרס וא"כ לא היה ראוי לטמא וקמ"ל דכל שיש לו רגלים וראוי לקטן אע"פ שאין בגובה טפח מטמא מדרס כיון דעכ"פ חזי לקטן אבל בנסרים לא שמענו שיהיה צריך טפח דוקא. ולפענ"ד ראיה ברורה לזה ממסכת נדה דף כ' תני ר' אושעיא חמשה שיעורן טפח ופריך הש"ס כמה קושיות ע"ש ואם איתא דבעינן במדרס שיהיה גובה טפח למה לא חשיב גם זאת. וע"כ שא"צ שיהיה בגובה טפח וא"ל דאכתי קשה דעכ"פ היה לה לחשוב אותה המשנה דספסל דבעי גובה טפח דזה אינו דהא כסא של קטן אף שאין בגובה טפח מטמא וש"מ דלאו כללא היא וגם יש לומר דאינו רק מדרבנן ודרבנן לא קחשיב שם וע"ש בתוס' ד"ה ותו אבל אם נימא דזה כלל גדול דבטומאת מדרס בעינן שיהא גובה טפח קשה למה לא קחשיב שם ששה ולכאורה רציתי לומר דאין ראיה משם דהרי הר"ש מביא תוספתא כיפת חלק שאין בגובה טפח טהור ושיש בגובה טפח ר"מ ור"ש מטמאים ור"י ורבנן מטהרין וכתב הר"ש דמתניתין אתיא כר"מ ולפ"ז כיון דפלוגתא היא יש לומר דבפלוגתא לא קא מיירי כדמשני הש"ס שם גבי תנור אבל לפמ"ש הר"ש בתירוץ השני דבספסל אפילו ר' יוסי מודה וטעמא דכיפת דחתיכת עץ בעלמא הוא ולא חשוב כלי א"כ הו"ל לחשוב דאין בו פלוגתא וגם מדברי הר"ש שם ראיה דזה לאו כלל לכל טומאת מדרס דהרי דוקא כיפת חלק שאין בגובה טפח טהור לר' יוסי אבל בעלמא לא בעי טפח. וע"כ נראה לפענ"ד דליתא לדברים הללו ועוד דלדבריו דבעינן לישיבה ולעמידה אף טפח א"כ בנדה דבעינן שתעמוד על דבר שלא תבעת בודאי צריכה לעמוד על נסרים שיש בגובה טפח א"כ לא חידש כלום דאכתי יש חשש מדרס וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
