שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ז (ד׳)

והנה בהא דמבואר בטוש"ע סי' ע"ג ס"ב בטען המלוה ואמר היום סוף הזמן שקבעתי והלוה אומר על עשרה ימים קבעתי הלוה נשבע היסת ואם היה שם ע"א שהיום סוף זמנו הרי זה נשבע שבועת התורה ומקור הדברים הם מהרמב"ם תמה בשו"ת מהרי"ט חלק חו"מ סי' ק"ה על הה"מ פי"ג ממלוה שלא מצא דברי רבינו וכתב הוא שלכאורה הדבר מבואר במכות דף ג' דאומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיה בידו אלף זהובים וכו' אלמא דהמתנת הזמן חשוב דבר שבממון וע"ז הקשה דא"כ למה לא יתחייב שבועת התורה בלי העדאת עד אחד יתחייב שבועה דהו"ל כפירה שו"פ וע"ז כתב דמיירי כשהודה תחלה ואינם מתדיינים רק על הזמן א"נ משום דאין ההודאה ממין הטענה והו"ל כטוענו דינרי זהב והודה לו בכסף ע"ש ובאמת שלכאורה הדברים תמוהים דאכתי היאך יתחייב שבועה על המתנת הזמן הא הוה מבטל כיסו אל חברו דפטור דאף גרמי לא הוה ול"ד לעדים זוממים דרצו להוציא המעות קודם והו"ל היזק אבל כאן דעכ"פ אף לדברי המלוה אינו רק כמבטל כיסו של חבירו דפטור ואיך שייך שבועה בזה וגם הי"ל לפרש דמשום המתנת זמן אם הוא שו"פ דלפעמים כשהסך הלואה מועט המתנת הזמן אינו עולה לשו"פ וכבר התפלא בזה בקצה"ח שם. ולפמ"ש אתי שפיר דניהו דלגבי הלוה אינו שו"פ מ"מ לגבי המלוה עכ"פ יש בו שו"פ וכן להיפך דניהו דלגבי המלוה אין בו שו"פ דהו"ל מבטל כיסו של חברו דפטור מ"מ הא הלוה מרויח בו פרוטה ויותר וא"כ שוב הו"ל כפירה בפרוטה וחייב. הן אמת דגוף דברי המהרי"ט לא זכיתי להבין דמה שהקשה בלי ע"א יתחייב כדין מודה במקצת דהא בהודאה במקצת אינו חייב עד שיודה לפחות שתי מעין כסף וזה לא הודה כלל דהא לא נחלקו רק בהזמן אבל לא בגוף הממון כלל ואפשר שזה בכלל תירוצו של המהרי"ט מיהו היה לו לבאר דבאמת גם שבועת היסת דעת רבינו ישעי' והר"ן דבעי שתי מעין ופרוטה ועיין חו"מ סי' פ"ח בטור והרמב"ם ס"ל דבע"א או בשבעות היסת מתחייב אף בפרוטה לבד וא"ש דברי הרמב"ם. ומ"ש המהרי"ט בתירוצו השני דאין ההודאה ממין הטענה ולפ"ז בע"א חייב אף שאינו ממין הטענה ולכאורה קשה בהא דהקשו התוס' בב"מ דף ג' דלמה לי קרא דע"א מחייב שבועה תיפוק ליה דהו"ל כופר הכל דחייב וע"כ דכופר הכל פטור ולפי דברי המהרי"ט יקשה דהא משכחת לה בכה"ג דהוא תובע לו שהיום זמנו והלה משיב דזמנו בסוף שלשים יום וא"כ בכה"ג כופר הכל פטור דאינו ממין הטענה ואפ"ה ע"א מחייבו וא"כ אצטריך עד אחד ובאמת לפמ"ש ליישב דאינו נקרא הודאה שתי מעין וע"א מחייבו אף בפרוטה ג"כ ל"ק קושי' התו' וכן נמצא בשיטה מקובצת בב"מ ובבעה"ת שתירצו כן קו' התוס' אבל לפי דברי המהרי"ט גם הודאה ממין הטענה לא הוה וא"כ צריך לעד והיא קושיא גדולה לפענ"ד על המהרי"ט וגם מדברי הט"ז במחלקותו עם הדיינים בסי' ע"ג לענין מודה במקצת ממין הטענה רק עד זמן שלשים יום דלפי שיטת הדיינים לא מקרי מודה במקצת והט"ז נחלק עליהם וכן הסכים הגאון זקני הח"ץ ז"ל בהגהותיו מוכח שלא כדברי המהרי"ט דאל"כ לא חשוב מודה במקצת כלל דאינו ממין הטענה. הן אמת דמדברי הש"ך נראה כשיטת הדיינים כמבואר ס"ק ז' אבל בכ"ז העיקר כהט"ז והח"ץ ז"ל וא"כ הן נסתר מחמתו דברי המהרי"ט: