שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ה (י״א)

ודרך אגב אזכיר מה דנשאלתי בשנת תרי"ז א"ח שבועות מהרב מו"ה רפאל סובעל אבד"ק בארטספעלד נ"י ממשפחת הורוויטץ במי שקורא בתורה אי הוה כמעשה או לא מקרי רק מראה בעלמא ונ"מ לענין מי שהקדיש ס"ת לבדק הבית אי מעל כשקורא בו או נימא קול ומראה וריח אין בו משום מעילה או מי שנשבע שלא לעשות מעשה אי אסור לקרות בס"ת. והנה מצאתי בב"י או"ח סי' תרצ"א שהביא בשם הרשב"א שאם גזל מגילה וקרא בה דיצא לפי שאין בקול דין גזל כמו שאין גזל בקול שופר ויוצא בשופר הגזול ע"ש הרי דקרא לספר רק קול בעלמא וא"כ ה"ה דאינו נקרא מעשה רק מראה בעלמא ואף דבספר חסידים סי' תשע"ב דאם גזל תפלות וסדורים לא יצא כבר כתבתי בגליון שם דלא נהירא וכמ"ש הרשב"א שם. איברא דבב"ב דף מ"ג מבואר שאני ס"ת דלשמיעה קאי ומבואר דאין דנין בדייני אותה העיר ועידי העיר אף שאינו רק מראה בעלמא מיהו אינו ראיה משום דשם בהנאה בעלמא מפסל ואף בדרך רחוקה ונפלאה לא יעיד ומהרי"ט בראשונות סי' י"ד נסתפק אי אף באינו ממון רק שמגיע לו הנאה שאינו של ממון שאסור להעיד וא"כ אין ראיה. ומה שהקשה על רבינו יונה ז"ל דמחלק לדין מצות צריכות כוונה בין אמירה לעשייה וע"ז הקשה דא"כ מה פריך בריש פרק היה קורא ש"מ מצות צריכות כוונה הא יש לחלק בין אמירה לעשיה תמהני דזו שאילת ראשונים ועיין בספר יום תרועה בר"ה דף כ"ח יעו"ש ודו"ק. ומה שהקשה בתוס' ברכות דף ל"ד שהקשו על רש"י מהא דאמרו במגלה וכן בק"ש וכן בתפלה ועל זה כתב דתפלה היינו ג' ראשונות ואחרונות כדאמרו לעיל דף ל"א רנה זו תפלה ופירש"י ג' ראשונות במח"כ אדרבא משם ראיה להיפך דרנה כוונתו לשלש ראשונות של תפלה שגם זה נקרא רנה אבל תפלה עצמו אמרו שם שהוא בקשת צרכיו ואף לפמ"ש המהרש"א בח"א שם דתפלה ע"פ רוב הוא שלש ראשונות שהיא שבח מכל מקום פשיטא דמה דאמר במגלה סתם וכן לתפלה בודאי הכוונה לכל התפלה וז"ב ועיין במדרש רבה ריש פ' ואתחנן שמבואר שם דרנה זו קלוסו של הקב"ה ואח"כ תפלה שהיא בקשת צרכיו הרי מבואר בהדיא דתפלה היא בקשת צרכיו והמהרש"א לא ראה זאת ועכ"פ חלילה לדחות לדברי התוס' בשביל קושיא קלה כזו ודו"ק ועיין תוס' מגלה דף ט"ז שהקשו מהא דשמעון הפקולי התקין על הסדר וכן קי"ל כהתוס' בש"ע סי' קי"ח: