ואגב אכתוב מה שאמר לי הרב המאוה"ג מוהר"ר שמעון נ"י אבד"ק פודהייץ להביא ראיה אמחלוקת הפוסקים אם מועיל בכותב מקצת אות לשמה ועיין פר"ח סי' קכ"ה באהע"ז מ"ש בשם מהרד"ך וע"ז אמר הרב הנ"ל דיש ראיה דהרי אמרו בשבת דף ק"ד ע"ב כתב ע"ג כתב מאן תנא אר"ח דלא כר"י דתניא הרי שהיה צריך לכתוב את השם וכו' והקשו התוס' לרב אחא בר' יעקב מתניתין כמאן אתיא וכתבו לחלק דדוקא כשהכתב השני מתקן הוא דהוה כתב ולא כשאינו מתקן ור"ח משמע ליה דמתניתין איירי בכל גווני אפילו בס"ת וגט דהוה מתקן ולכך מוקי כרבנן ע"ש והקשה הוא הא עכ"פ כל שתיקן מקצת האות לשמה הוה כולו כלשמה ושוב המקצת האות הנשאר לא צריך לתקן והו"ל הכתב השני אינו כתב והרי לא כתב כל האותיות רק מקצתן ולא חייב בשביל שבת רק עד שיכתוב כל האות. והנה אף שדבר חכמה אמר מכל מקום אינו נכון לפענ"ד דעכ"פ הוה כהגיה אות אחת והיינו דנטלה לגגה של אות ועשאה שני זיינין דחייב מכ"ש בזה דע"י התיקון מקצת נתקן כל האות פשיטא דגם מה שמתקן הנשאר מקרי כתב ועוד אטו הסוברים דדי בתיקון מקצת לשמה לא מודו דלכתחלה צריך לתקן כל האות לשמה ורק דס"ל דדי במקצת אבל עכ"פ כל שתקן כולו הו"ל כתב השני כתב ועוד מי לא משכחת לה דמתקן שנית כגון שהיה צריך תיקון והיה חק תוכות באופן שצריך לתקן כלו ופשיטא דמקרי כתיבה שני תיקון וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ד (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
