שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ג (ד׳)

ודרך אגב אזכור מה דראיתי בטור שם שנדחק ולהעמיד מה שמסיימין בשופרות בפסוק של תורה של חצוצרות וע"ש שהרא"ש וכמה קדמונים נדחקו בטור שם למה מסיימין בחצוצרות. ולפענ"ד כיון שבמקדש היו תוקעין בחצוצרות וזה אומרים לזכר שהיו נוהגין במקדש ויתכן יותר כיון שמרמז גם על העתיד שיתגדל ויתקדש שמו שע"כ אנו אומרים מלכיות זכרונות ושופרות שאנו ממליכים עלינו השם יתברך שימלוך עלינו ואז יבנה המקדש וישמע החצוצרות ג"כ ובודאי יתקע גם אז דאף שכל המועדות יהיו בטלים אבל ר"ה לא אקרי מועד כ"כ וגם עכ"פ המצוה של תקיעת שופר לא יבטל בודאי דאין המצות בטלות לעתיד לבא ועיין נדה דף ס"א וברשב"א בח"א בעין יעקב סוף פ"ק דברכות וביפ"ת פ' שמיני וא"כ אז יתקע בשופר ובחצוצרות וע"כ מזכירין חצוצרות וגם בספרי דרוש להאי קרא לע"ל ע"ש על ונושעתם מאויביכם. ובחידושי לתורה ביארתי דברי הספרי ואכ"מ עכ"פ המנהג נכון: ובזה אמרתי דבר נחמד בהא דאמרו למה תוקעין בר"ה ופריך רחמנא אמרה תקעו אלא מפני מה תוקעין כשהן יושבין ותוקעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן והדברים תמוהים ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת התוס' הקשו דהא עוברים על בל תוסיף. אך לפמ"ש דהתקיעות מורים על ההוה ועל העתיד כי ימלוך ד' עלינו וא"כ אינם על ענין אחד דתקיעות דמיושב אנו תוקעים כמצווה עלינו והתקיעות דמעומד על סדר ברכות מלכיות זכרונות ושופרות וכיון דיש בהתקיעות לעבר ולעתיד ע"כ ל"ש בל תוסיף. ומעתה זהו הצעת כל המאמר הוא שאל למה תוקעין בר"ה אם יש טעם בדבר וע"ז אמר רחמנא אמר תקע"ו היינו שא"צ לדרוש טעמא דקראי וע"ז שאל אלא מפני מה תוקעין כשהן יושבין ותוקעין כשהן עומדין הא שייך בל תוסיף כיון דלא דרשינן טעם דקרא וע"ז משני כדי לערבב השטן והיינו כמ"ש התוס' בשם הירושלמי דזימנא חדא בהיל ולא בהיל זימנא תניינא בהיל אמר הא ודאי אתי משיחא דכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיינו כמ"ש דשופר יש בו לשעבר והוה ועתיד וא"כ בזימנא חדא בהיל ולא בהיל כי אולי אינו מרמז רק על העבר אבל זימנא תניינא דתוקעין על סדר הברכות מלכיות זכרונות ושופרות שמורות על העתיד אז מתבהיל אמר הא ודאי אתי משיחא דכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ומיושב היטב כל המאמר ובחידושי לאגדות מסכת ר"ה ביארתי באופנים אחרים ואף שכתבתי בדרך דרוש הדברים נכונים. ומן האמור ראיה ברורה שאין תוקעין בלחש דממנ"פ אם מתפללין תשע ותוקעין שוב יקשה למה תוקעין בעת הסדרת הש"ץ דע"ז שוב עובר על בל תוסיף והוא לא שאל רק מפני מה תוקעין כשהן עומדין ותוקעין כשהן יושבין ובודאי עומדין על חזרת הש"ץ דבזה בודאי תוקעין ובלחש אינו מוזכר כלל וגם התירוץ לא יתכן ומכ"ש אם נימא דבלחש לא מתפללין תשע פשיטא שאין תוקעין בלחש כדבר האמור ודו"ק היטב ועיין בב"ח סי' תקצ"א מ"ש בדברי ר"מ שהביא הטור ולפענ"ד בכוונת ר"מ דהנה אנן קי"ל דסדר ברכות מעכבות זו את זו ואם אינו יודע אחת מהם לא יאמרם כלם כמבואר סי' תקצ"א ולכך אמר אי גמיר עלינו לשבח והיינו שיודע הסדר של מלכיות שמתחיל בעלינו לשבח לימא ואי לא גמיר לימא מלוך והיינו רק סיום ברכה דהאל הקדוש שהוא מלוך כנלפענ"ד והוא ס"ל דבאמת יחיד אומר ג"כ תשע רק דבדלא גמיר אינו אומר כלל ונקיט עלינו לשבח דהיא הראשונה וה"ה זכרונות ושופרות ודו"ק: