שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״ג (י״ז)

נחזור לענינינו דנראה ברור סברא זו דכל שמוטל הדבר על גופו עדיף וקדים מדבר שיכול חבירו להוציאו ולכך היחיד תוקע אח"כ ורש"י אזיל לשיטתו שפירש במשנה דיחיד מתפלל תשע ואין לומר כשיטת הרמב"ן וע"כ כמ"ש בטעם הדבר ואף לשיטת הג"א והר"ן דאם אינו יודע יכול חבירו להוציאו אף בסדר ברכות כמ"ש בש"ע סי' תקצ"ד מ"מ כל שיודע בתקיעות יכול חברו להוציאו אף שיודע לתקוע בעצמו משא"כ בברכות דאם יודע אין יכול חבירו להוציאו ולכך בדין הוא שיקדים הברכות להתקיעה: ובזה אני אומר דבר נחמד בהא דאמרו בירושלמי סוף ר"ה אית תנויי תני הולך אצל התוקע ואתי תני הולך אצל המברך וכו' בשאין ביום כדי לתקוע וכו' נשמיענה מן הדא וכו' יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקום אחד תוקעין ובמקום אחד מברכין הולך לו אצל המברך ואינו הולך לו אצל תוקע למה שהכל יודעין לתקוע ואין הכל יודעין לברך ד"א אדם מוציא ידי חבירו בתקיעה ואין אדם מוציא ידי חבירו בברכה יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת לא כמי שאין לו לתקוע דמי ואת אמרת הולך לו אצל מברך וכו' והדבר תמוה הא כאן ע"כ מיירי בשא"י לברך בעצמו דאל"כ פשיטא דהולך אצל תוקע ויברך בעצמו וע"כ דא"י ואפ"ה אמר דאין חברו יכול להוציאו וכבר תמה בזה דו"ז הגאון בישועת יעקב סי' תקצ"ד ולפמ"ש אתי שפיר דהכי קאמר כיון דס"ל דהולך אצל מברך אף שאין שהות לתקוע ע"כ צ"ל דאף דתקיעות הם מן התורה מ"מ מצוה שבגופו עדיף ליה וא"כ כיון שאם היה יודע היה מוטל על עצמו לברך א"כ שוב מצוה שבגופו חשיב ועדיף. ובלא"ה יש לומר לשיטת הרמב"ן דאף ציבור אין אומרים סדר תשע רק הש"ץ מכ"ש היחיד א"כ יש לומר דבאמת מיירי כשיודע רק שהוא היחיד וגם במקום אחר תוקעין לבד שאין בו ציבור וש"ץ המוציאן ובמקום אחד מברכין שיש ש"ץ האומר תשע הולך אצל המברך. והנה דברי הירושלמי הואיל ובא לידי לא אפטרנו בלי לויה של תורה דהדבר תמוה דמה ענין יו"ט של ר"ה שחל בשבת לזה והק"ע נדחק ועיין בישועת יעקב. ולפענ"ד נראה דהנה הרי"ף והרמב"ם דעתם דבא"י עושין ג"כ שני ימים ר"ה והר"ר אפרים תלמידו ודעימיה נחלקו עליו ועיין ברא"ש וטור סי' תר"א ובב"י שם שהאריכו בזה ולפ"ז אם אין עושין שנים רק אחד וכשחל להיות בשבת שוב אין תוקעין כלל באותו מקום בשנה זו ומעתה משכחת לה כשעומד היחיד על הספר של א"י ויוכל ללכת לא"י ושם לא יתקעו כלל ויברכו ויוכל לילך לחו"ל וישמע עכ"פ ביום שני ומיירי באופן שכשילך לח"ל לא יוכל להיות בא"י ובח"ל וא"כ אומר דילך למקום שמברכין וע"ז שפיר מקשה דהא הוה כאין יודע לתקוע ואפ"ה הולך אצל מברכין. ומן האמור נפשוט מה שנסתפק בישועת יעקב דאם יוכל לבא למקום שתוקעין רק שלא יבא רק ביום שני אי גם תקיעות דיו"ט שני עדיף: ולפמ"ש מבואר מדברי הירושלמי דמיירי ע"כ כשחל יו"ט של ר"ה להיות בשבת והיינו יום ראשון דיום שני אי אפשר שיהיה בשבת דלא אד"ו ראש ודו"ק: