שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קע״א (ב׳)

ומה שהקשית בהא דאמרו בדף מ"ט ה"מ על פה אבל בשטר לא אתי שטרא ומרע לשטרא וע"ז הקשית דלפמ"ש התוס' בדף ל"ט ד"ה מודעא [צ"ל ד"ה מחאה] דלכך מועיל במודעא אף שהוא מפי כתבם כיון שהוא הצלת הנאנס מועיל והיינו משום דזימנין שלא יהיו כאן העדים להעיד ע"פ ולפ"ז כאן דע"פ לא מרע לשטרא רק משום דשטרא מרע לשטרא א"כ היאך מועיל השטר דהא באמת אין לו דין שטר רק כע"פ דמי ואין לו דין שטר גמור וכתבת שהקשית קושיא זו להרב הגאון מוה' וואלף אבד"ק פשווערסק וכעת בק' רישא ולהרב הגאון האבד"ק קאמינקע ואמרו שהיא קושיא עצומה וצ"ע. הנה לולא שראיתי זאת במכתבך לא האמנתי לדברים האלו שרואה אנכי אחר המחילה הרבנים האלו קראו והטו הפשט בדברי הש"ס שהם הבינו כפשט דדוקא ע"פ לא מרע לשטרא אבל שטרא מרע לשטרא. ובאמת שמעולם לא שמענו נפקותא בעדים שהעידו בשטר וחזרו והעידו שיהיה נ"מ בין בע"פ לשטר דבכל ענין א"י לבטל מה שהגידו כבר דכשם דהשטר אחרון הוה כנחקרה עדותן בב"ד כמו כן הראשון והדבר אין צריך אריכות וכן מבואר במלמ"ל בהדיא פ"ג מעדות ה"ה ותמה על מהרש"ך שרצה לחלק כן וע"ש שהביא כן בשם הריטב"א בתשובה הובא בב"י סי' מ"ו שמבואר כן בהדיא וכן הוא באמת כמו שהוא בב"י אות ל"ו ואם כדבריהם הרי ש"ס ערוך דלא כותיה. אבל מאוד תמהני מדוע לא ראית ברשב"ם שביאר כיון דמודעא זו נכתבה טרם שנתן השטר מכירה ומודעה קדמה לאשקלתא פשיטא דלא שייך לומר שעדים שהעידו אינם חוזרים ומגידים שהרי השובר קדם להשטר וז"פ וברור: