והנה בעש"ק דברים ז' אב שנת תרט"ז הייתי אצל הרב מו"ה משה נ"י אבד"ק זאמושט לבקר חליו ודברתי עמו על אודות הנ"ל והוא אמר דמה דאמר בירושלמי זנות רצה אחר הפסולין היינו שם דוקא דהוא נתין וממזר והוא פסול מצד עצמו משא"כ כאן דהפסול מצד קורבא לא שייך זאת ולכאורה יפה השיב. אך נראה דכיון דעכ"פ הזנות רצה אחר הפסולין ולא אמרינן ניהו דהוא פסול אבל היא אשה כשרה ורוצית לבדוק ולזנות עם הכשר וע"כ דגם היא אינה מקפדת ה"ה בכ"מ אמרינן דעכ"פ אינה בודקת דוקא אחר הכשר וזה דקאמר בירושלמי הזנות רצה אחר הפסולין ולא אמרינן להיפך הפסול רץ אחר הזנות רק להיפך דהזנות רצה אחר הפסולין א"כ ה"ה בזה וז"ב. והנה במ"ש למעלה דבעיר היא בחזקת מפותה כמ"ש הרמב"ם עיין שו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' קמ"ב קמ"ו שהאריך לחלוק בזה דדוקא כשיש עדים שלא צעקה היא דהוה בחזקת מפותה ע"ש. אמנם כ"ז אינו ענין רק לענין גוף האיסור אם עשתה באונס או ברצון אבל להוציא קנס פשיטא דאינה יכולה להוציא דלענין זה גם להראב"ד המע"ה וז"פ וברור. שוב הראני הרב החריף מוהר"י שמעלקיש נ"י דברי הפ"י בכתובות דף י"ג ע"ב בתוס' ד"ה השבתני על המעוברת שכתב בהדיא דלר"ג אמרינן חזקה דאשה מזנה בודקת ומזנה משא"כ לר"י אבל לא ביאר טעם הדברים ולפמ"ש אתי שפיר עפ"י דברי הירושלמי ומהתימה אחרי שהביא דברי הירושלמי למה לא דרש מרגניתא וכמ"ש ודו"ק וגם על הח"מ צ"ע דלא הביא דברי התוס' הנ"ל והיה לו להקשות דהא אמרו בש"ס דר"י לא ס"ל דאשה בודקת ומזנה וגם הפ"י הרגיש שם דלר"ג יש לומר דלכך אלים ליה לר"ג ברי משום החזקה ות"ל שהרגשתי בכ"ז מדעתא דנפשאי ברוך המנחני במעגלי צדק כן יהי ד' עמדי תמיד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״ס (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
