אירע מעשה באחד שבא לגרש את אשתו והיה שם אביו אלי' ויש לספק אם אליהו או אליה וגם שם אביה אלי' בנימין ובפ"כ לא נקרא רק בנימין רק שלס"ת נקרא כן וגם על המצבה כתוב אלי' בנימין והנה יש כאן ספק בשם אביה גם כן וא"כ שוב צריך ד' גיטין וגם בשמו גופא יש ספק דנקרא בשם דוד בפ"כ ולס"ת נקרא דור ארי' ולפעמים דוד יהודא שכן דרך החזנים לפעמים קורין ליב בלה"ק ארי' ולפעמים יהודא והנה מלבד דהוא הרבה גיטין אף גם דאי אפשר לכתוב ביום אחד בימות החורף כל כך גיטין ולכתוב בשני ימים יש לחוש למוקדם דשמא העיקר של הגיטין הוא מה שנכתבו ונתנו ביום שני והיא תאמר שנתגרשה מיום הראשון ובאותו יום אין לחוש. וע"כ אמרתי דיש להשמיט שם אביה לגמרי וכמ"ש זקני הח"ץ ז"ל סי' ל"א דטוב לכתוב שמו לבד בלי שם אביו מלהרבות בגיטין רבות יעו"ש ואף שהוא כתב לענין שם אביו אבל אני לא רציתי להקל רק בשם אבי המתגרשת כמ"ש המהראנ"ח לחלק בין אבי המגרש והמתגרשת והובא שם כדבריו ואף שהוא כתב שאין לחלק באמת בגליון הב"ש כתבתי ראיות שיש לחלק וטעם החילוק עיין בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קמ"ג ע"ש והארכתי בזה במקום אחר ואף שבכאן יש לו שם אחר בנימין ובזה אין ספק נראה לפענ"ד שיש להשמיטו משום דאל"כ נכניס עצמינו לספק אם לא כתב רק שם אחד וע"כ יותר טוב להשמיטו ובשם אביו נראה לפענ"ד אף שהנו"ב כתב במהד"ק חלק אהע"ז סי' צ' ששם אליה בלי וא"ו יותר עיקר משם אליהו בוא"ו ויש להקדימו נראה לפענ"ד דאדרבא שם אליהו עיקר כמ"ש בשו"ת שב יעקב וכן העלה בישועות יעקב ס"ס קנ"ד באהע"ז שיש לכתוב רק שם אליהו בלבד וניהו דלא קי"ל כן מכל מקום שם אליהו נראה לפענ"ד דיש להקדימו וכן בשם ישעיה ישעיהו נראה לפענ"ד דישעיהו יש להקדים וכמ"ש בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' י"ב בשם גאון אחד אף דהנביא נהרג ואתרע מזליה מכ"ש בשם אליהו שהוא חי וקיים דודאי יש להקדים שם זה ובשמו יש לעיין עוד כיון דלפעמים קורין אותו לס"ת בשם דוד אריה ולפעמים בשם דוד יהודה ובפ"כ נקרא רק בשם דוד לבד וע"כ אמרתי להשמיט השם הקודש של ליב וכתבתי דוד ליב דכן היה שם העריסה דמתקרי דוד וכן ראיתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"א שמעיד כן בשם הנו"ב שהעיד בשם הפ"י שבשם ליב ולא יוכל לדעת שם הקודש אי ארי' או יהודא יש לכתוב רק שם הלעז לבד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קנ״ח
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
