הנה הוגד לי בש"ק העבר קושיא בשם הרב הגדול מוהר"ר אלעזר וואקס האבד"ק טארניגראד וכעת אבד"ק קאליש בהא דאמרו בזבחים דף צ"ז ע"ב רב אשי אמר יקדש עשה היא ואין עשה דוחה ל"ת ועשה וע"ז הקשה לפמ"ש התוס' בפסחים דף מ"ד דלר"י דחצי שיעור אסור מן התורה אין נ"מ במה דאמרו המל"א רק לענין מלקות ולפ"ז לפמ"ש הריב"א דאם עבר ודחה אינו לוקה דהל"ת תדחה מפני העשה א"כ מה נ"מ כאן הא חצי שיעור אסור ורק למלקות נ"מ וכאן ליכא מלקות. ולפענ"ד נראה דבר חדש דהנה באמת התוס' נחלקו על הריב"א וס"ל דגם הל"ת אלים ע"י שיש צירוף עשה ועיין מלמ"ל פ"א משופר והריב"א ס"ל דהל"ת לא אלים ע"י העשה ולפ"ז זהו בשאר איסורים אבל כאן דהעשה ול"ת הוא משום קדשים פסולים והעשה היא גם כן בקדשים ואכלו את הבשר וכל שאינו קודש ליכא עשה וא"כ כל שהפסול יש בו עשה ול"ת איך אפשר לומר דאתי עשה דואכלו את הבשר ולדחי הא בפסול ליכא עשה וא"ל דכל שדוחה שוב יש עשה דזה אינו דהרי באמת יש עשה ול"ת וא"כ טרם שעבר הוא בודאי פסול וליכא עשה דואכלו רק לאחר שעבר ובזה אי אפשר לומר דעשה דואכלו ידחה דהא כל שלא עבר יש עשה ול"ת וע"ז אינו מצווה לאכול פסול ודו"ק. ואי קשיא הא קשיא לפמ"ש המהרש"א בפסחים דחצי שיעור ע"י תערובות שרי והיינו דלא שייך צירוף דכבר נתבטל וגם אחשביה ל"מ דיש לומר דאחשיב ההיתר וא"כ כאן דהתורה אחשבה לאכילה דהרי כתיב ואכלו וא"כ אף חצי שיעור ע"י תערובות אסור וא"כ לא נ"מ רק לענין מלקות והרי להריב"א לא שייך מלקות ולפמ"ש א"ש ודו"ק: והנה במה דאמרו שם בזבחים גבי ועצם לא תשברו בו ואמאי ניתי עשה ולדחי הל"ת עיין בתוס' שם דהביאו הך דפסחים דף פ"ה דיליף מועצם לא תשברו בו דכתיב בפסח שני והנה העולם מקשים בפסחים שם דאיך ידענו בפסח ראשון שנזהרו בפסח מצרים על עצם שיש בו מוח והנה אמר לי הרב מו"ה ליבש אבד"ק קריפטשץ במדינת רוסיא בשבת הלז כיון דבטומאה אינו מוזהר על שבירת עצם והרי פסח מצרים היה בטומאה שעדיין לא היה להם אפר פרה כמבואר בגיטין דף סמ"ך וע"ז השבתי דא"כ בהא דאמרו מה בין פסח מצרים לפסח דורות היה לו לחשוב שבירת עצמות בעצם שיש בו מוח דליתא בפסח מצרים אמנם לפענ"ד בפשיטות ל"ק דמה דדחי עשה הל"ת הוא מדה בתורה וכמ"ש ביבין שמועה הטעם ובפסח מצרים לא היה כלל המדה הלז וכשקבלו התורה נאמר להם דעשה דוחה ל"ת ולא מקודם. והנה בדברי המהרש"א בפסחים דף מ"ד הנ"ל דחצי שיעור ע"י תערובות שרי קשה לי במ"ש הה"מ הובא במ"א סי' תמ"ב ס"ק א' דאם אין בתערובות כזית בכדי אכילת פרס לא לקי ולמה לא כתב דמותר כיון דהוה חצי שיעור ע"י תערובות וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קמ״ט (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
