שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קמ״ו

יום א' דברים שנת תר"ל בש"ק העבר היה אצלי המופלג מו"ה צבי הירש נ"י והקשה במ"ש בבכורות דף ט' ופודה בו פעמים הרבה והרמב"ם בפירוש המשנה כתב שזה יקרה כ"פ. והיא תימה דבבכורות דף ד' אמר רבא אף אנן נמי תנינא ופודה בו פעמים הרבה ור"ח מפרש טעם המשנה והרמב"ם מפרש פירוש אחר וגם בחבורו לא הביא זה הדין כלל של ר"ח. ובאמת שזו תימה רבה. אבל לפענ"ד באמת נחלקו רש"י ותוס' אי קאי אספק פטר חמור או גם על ודאי ועיין תוס' דף י"א מ"ש בד"ה שהי' והקשו על רש"י וע"כ נראה דהרמב"ם מפרש דרבא אף אנן נמי תנינא והוא בדרך קושיא כמ"ש המהרש"א בחולין דף כ' לפרש אף אנן נמי תנינא וע"ז משני דר"מ מפרש הכי להמשנה אבל אנן לא קי"ל כהך דר"ח וגם בוודאין הוצרך עשרה שיין לפדותו וא"י לפדות ולחזור ולפדות כפשטת המאמר של ר"נ בשם רבה בר אבוהו בדף י"א וכן הביא הרמב"ם פי"ב מבכורים הכ"ד ולכך השמיט הדין של ר"ח וגם בהפירוש המשנה הוצרך לדחוק כמ"ש בפירושו ודו"ק כנ"ל לחומר הנושא. עוד שאל בהא דשמאי אומר דיה שעתה והקשה למה לא יקשה על שמאי ממשנה דגיטין דף ל"א דר"א אומר דבעי מעל"ע והשבתי דאין להקשות על שמאי מהא דכבר אמרו חלוקין עליו חבירו על ר"א ואף דשם חלוקין עליו להחמיר שמאי יסבור דחלוקין עליו להקל וגם לפמ"ש התוס' בגיטין שם ד"ה מע"ל ל"ק דשם משום דאשה מרגשת בעצמה לכך דיה שעתה ודו"ק: