שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קמ״ג

תמול היה אצלי המופלג החריף מוה' שלמה אוסטערזעטציר חתן הגאון אבד"ק סטאניסלאב נ"י מו"ה משלם והקשה אותי בהא דאמרו בפסחים דף מ"ז הביא שה מאפר ושחטו תמים ביו"ט מהו וא"ל שה ולא הבכור וע"ז הקשה דהא אין ממעטין באכילת קדשים ואיך אפשר להביא מבכור עולה. והשבתי דהא דאין ממעטין באכילת קדשים אינו רק מדרבנן ומה"ת מותר למעט ותדע דהא ר"ש ס"ל דממעטין ולא נחלקו בקרא וגם הכ"מ בפ"ו מהלכות פסולי המוקדשין הלכה י"א גבי נתערבה באיל נזיר כתב דכל שאינו ממעט בכל הקרבן לא חשיב ממעט ואם איתא שהיא מה"ת מנ"ל לחלק בזה וע"כ דאינו רק מדרבנן וא"כ ל"ק על הקרא דשה ולא בכור. והנה עוד הקשה מהא דאמרו דאין משנין מקדושה לקדושה אף מקדושה קלה לחמורה וכדאמרו בערכין דף כ"ט ובתמורה דף ל"ב וכ"כ הרמב"ם פ"ז מתמורה הלכה י"א ואם כן למה לי קרא ולפענ"ד נראה דהנה הראב"ד בה' תמורה שם השיג על הרמב"ם דמה דאין משנין מקדושה לקדושה הוא בשביל שממעט באכילת קדשים וגם דאין שוין במתנות אבל בבדק הבית לא שייך זאת ועיין כ"מ דכתב דמכל מקום מחמורה לקלה ודאי אין משנין. והנה מה דכתב הראב"ד בטעם דממעט כבר כתבתי דזה אינו רק מדרבנן ואנן ילפינן מקרא דאל תקדיש וע"כ מטעם דממעט במתנות והנה התוס' שם בפסחים דף מ"ז הנ"ל ד"ה שה הקשו דהא ממעט במתנות וכתבו שני תירוצים יעו"ש וא"כ שפיר צריך קרא דשה ולא הבכור וז"ב ופשוט ונזכרתי שבשו"ת תפארת צבי הקשה הקושיא השניה מהא דאין משנין אבל אינו לפני לדעת מ"ש בזה והנראה לפענ"ד כתבתי.