מ"ש לתמוה על הגהותי ביו"ד סימן צ"ח דמש"ה עכו"ם נאמן במסל"ת דהיא מילתא דעל"ג ותמה דבאומר שיש בו טעם לא על"ג ונ"מ לב' קדירות ולמה נתלה אח"כ שנפל בו האיסור. הנה ע"ז אין לחוש דיש ספק ספיקא ספק שמא עכו"ם אומר אמת ואת"ל שהיא שקר דילמא לא יזדמן שני קדירות והספק שנסתפק אליך פשוט דאם טעם טעם ל"ש לומר דהוה מילתא דלא רמי דהא איכא טעם וטעם טעם וז"פ:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״ד (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.