והנה מה שהאריך מעל' בדברי הראב"ד פ"ה מפרה הממלא מים לשני ב"א דפסול משום היסח הדעת והאריך לישב כמה קושיות והעלה דכל דא"א בענין אחר הוה כנאבד וכשי' התו' חגיגה כ"א אחר המחילה לא צדק בזה וכל ענין היסח הדעת ל"ש בזה והרכיב מעל' היסח הדעת שגבי פרה דהיא היסח הדעת שלא כיון לשם אפר פרה ומה ענין להיסח הדעת שלא שמר והיסח הדעת פלוגתא אי הוא פסול הגוף או פסול טומאה ועיין פסחים ל"ד ומה ענין להיסח הדעת הלז ומה ענין להיסח הדעת של תפילין ועכ"פ זה ודאי א"א לומר דהיסח הדעת כל שא"א בענין אחר הוה כנאבד זה ודאי א"א וא"צ להאריך בזה והמשכיל יבין. ומה שהשיג על הצל"ח פסחים ל"ד יפה השיג ובגליון הצל"ח הערתי בזה וגם בדברי הירושלמי בזה ובספר שיח יצחק על חגיגה הזכיר דברי הירושלמי ותמה על התו' חגיגה וכתבתי הרבה בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״ד (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.