נשאלתי מאיש אחד ירא שמים מווין היות אחד נשא אשה והזוג אוהבים זא"ז בתכלית האהבה ואי אפשר לומר להם שיגרש אותה אך הרופאים המומחים הגידו כ"א תתעבר אי אפשר שתלד והיא בסכנת נפש וכבר הורה כן הנסיון שנתעברה פעם אחת והיתה בסכנת נפשות והפילה אם יש תקנה שתשמש במוך. הנה בשעת תשמיש בין לפי' רש"י ובין לפי' ר"ת אסור ולאחר תשמיש נחלקו רש"י ור"ת והדבר מבואר בבית מאיר סי' כ"ג דראוי להחמיר כרש"י ועיין מ"א סי' תר"ו ס"ק ח' וזכורני שבכו"פ הלכות נדה סי' קצ"ה מקשה על המג"א ואינו לפני כעת. והנה הבית מאיר שם הקשה לשיטת ר"ת מה האי דקאמרי בכתובות דף ע"ב שתהא ממלאת ונופצת ומה כולי האי למה יצטרך להוציא וליתן כתובה הא אין שום איסור בזה ולפענ"ד שם הטעם שתוכל לומר בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה ואף באשה שיש לה בנים מכבר ג"כ תוכל לומר דמ"מ ברוב בנים ובנות תוכל להיות לה משענת יותר וז"ב ופשוט. שוב ראיתי בשטה מקובצת בכתובות דף ע"ב הנ"ל שהביא שני פירושי' אם משום דאיכא איסורא או משום דטוענת בעינא חוטרא לידא ות"ל שכוונתי לזה בראשית ההשקפה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.