שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קכ״ח (ג׳)

והנה שאל אותי תלמידי הרבני המופלג מו"ה יוסף מיזיש כעת הוא ב"ק יאברוב בהא דקאמרו בפסחים דף מ"ב הא בדרווקני הא בדפורצני וכתבו התוס' ד"ה דהא דאמרינן שחזקתן מן התמד היינו בדפורצני וכפי הנראה דק"ל מה מועיל שחזקתן מן התמד והא מ"מ יש לחוש שמא הוא מן התמד דרווקני וע"ז כתבו דרווקני אין נעשה לעולם חומץ וע"ז הקשה דלא היו צריכין לזה דהרי מ"מ יש ס"ס ספק שמא מן רווקני ושמא מן פורצני ואת"ל מרווקני והא רוב מעשרין ועכ"פ ספק יש. וע"ז השבתי דשיטת הרמב"ם דס"ס ג"כ אינו מועיל בדמאי וע"ז הקשה ממ"ש הרמב"ם פ"א מדמאי גבי הקלין שבדמאי דכתב רבינו דהוה ס"ס והראיתיו שבשעה"מ פ"א מיו"ט הלכה כ' בסופו הקשה כן בשם הרב מוהר"י אשכנזי. והנה לפי תירוצו הראשון לק"מ דאלמלא שחזקתן מן התמד לא היה מועיל ס"ס וגם לתירוץ השני כאן אין שני הספיקות על גוף החיוב דכל שהוא מין רווקני חייב רק שרוב מעשרין הם וכה"ג לא מועיל ס"ס מיהו זה אינו דגם בהקלין שבדמאי רק ספק אחד שמא הן מדבריות והספק השני שמא הוציאו מהן המעשרות ומועיל וא"כ לתירוץ השני אצ"ל כשיטת התוס'. אמנם דברי התוס' מוכרחים שלא יקשה להיפך דלמה אמר עכשיו הלוקח חומץ מע"ה צריך לעשר מפני שחזקתו מן היין ות"ל דאף ס"ס לא מועיל וא"כ אף שלא יהיה בודאי יין עכ"פ ס"ס גם כן להחמיר וע"כ צ"ל דכל שהיה ספק על גוף החיוב לא היינו מחמרינן בס"ס ולכך קאמר שחזקתו מן היין ולכך נקט גם ברישא שחזקתו מן התמד והיינו דפורצני כדי שיהיו רישא וסיפא שוין ודו"ק: