הייתי במסבת מצוה שהתחנך ב"ד למצות תפילין והיה שם הרב החריף מוה' שאול רוקח נ"י והקשה בהא דאמרו במ"ק דף ב' חרישה בכלאים מי אסור' והקשה לפי מה דאמרו בשבת דף ע"ג דתנא בא"י קאי דזרעי ברישא והדר כרבי וא"כ שפיר חייב משום כלאים. ולפענ"ד לפי מה שכתב רש"י בשבת דקשה הוא וא"י לכסות בלא חרישה הנה יש להסתפק אם על חרישה ראשונה חייב או לא ועיין בשושנים לדוד ובהון עשיר וביד דוד שם האריך בזה והנה מה דמחייב מנכש בשביל חרישה הוא משום דמה דרכו של חורש לרפויי ארעא ה"נ מרפי ארעא ורב יוסף אמר משום זורע דמצמח פירא ולפ"ז אי מיירי בא"י ונימא דחייב בחרישה ראשונה שקודם הזריעה א"כ שוב החרישה שניה יותר מסתבר משום זורע ובפרט במנכש דאינו רק דמיון לחורש אבל עיקר המחשבה בשביל לצמוחי פירא ועיין בתוס' שם ואף אם נימא דפטור על החרישה הראשונה מכל מקום בחרישה שניה דהיינו בהניכוש ודאי לא מרפי ארעא כל כך שכבר נחרש בראשונה ויותר מסתבר לחייב משום צומח ולכך שפיר פריך ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קכ״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.