והנה בשנת תרי"ז א' שופטים הגיע אלי הגהות על ש"ע יו"ד מהגאון מוהר"ז ז"ל ובסי' ס"א שם האריך בדברי הפר"ח במים חיים אם נוכל ליתן לכהן קטן פדיון הבן והביא מהך דאמרו ביבמות דף צ"ט דמשגרין לבתיהן וקשה היאך יכול הקטן לזכות וע"כ דע"י דעת אחרת מקנה אית ליה לקטן זכייה ובקצה"ח סי' רמ"ג דחה זאת כיון דקיי"ל טובת הנאה אינה ממון שוב אינו יכול להקנות וכמ"ש המרדכי פ"ק דמציעא ובשו"ת מיימוני והוסיף להקשות הקצוה"ח דאי אפשר לומר משום דעת אחרת מקנה דהרי שוטה אין לו זכייה אף ע"י דעת אחרת מקנה ובאמת לפענ"ד לא קשה כלל דכל שמזכה לו על ידי אחר מועיל גם בשוטה כמ"ש הה"מ והרי בלא"ה הקשו התוס' שם דהא לא ישמרו בטהרה וכתבו דיש להם אפטרופסים בביתם וא"כ שוב יוכל לזכות לשוטה וקטן על ידי בן דעת דהיינו האפטרופסים ואף להרא"ש פ"ב דכתובות בשם הרמ"ה במתנה מועיל זיכוי ע"י בן דעת ודוקא במכירה ל"מ וא"כ לק"מ ומ"ש הקצה"ח דמתנות כהונה שאני דהוה חלף עבודתם ושכירות אית ליה זכיה והגאון מוהר"ז ז"ל השיג עליו דמתנה קריה רחמנא ומ"ש חלף עבודתם אינו כמו שכירות דעלמא רק מפני שחביבים על הקב"ה ע"כ נתן להם הקב"ה מתנות כהונה כדי שיעבדו אבל אינו כמו שכירות דעלמא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קכ״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.