שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קכ״א

ענין טובת הנאה במתנות כהונה ותרומה ומעשרות ואם במתנות כהונה יכול לומר הכהן הא לך סלע ליתן לב"ב. הנה ביום א' פקודי שנת תרט"ז למדתי דברי הש"ס בכורות דף כ"ז ותנא מ"ט לא אמר מ"כ אמר לך תרומה דקדושת הגוף היא לא אתי למטעי הני כיון דקדושת דמים ננהו אתי למטעי. והנה במהרי"ט אלגזי ריש פ"ד דבכורות להרמב"ן הרחיב הדיבור בזה ותמה על הרמב"ם דפסק פי"ב מתרומות דגם במתנות כהונה רשאי לומר לכהן הא לך סלע זה ותנם לב"ב כהן והרי במתנות כהונה דקדושת דמים הוא אסור והביא דברי ר"ב בר"י שהביא הגירסא דבש"ס פליג רשב"א עם ת"ק וע"ש מ"ש בשם תוספי הרא"ש בזה והנה גם אני מצאתי בתוספתא דדמאי פ"ה הי"ט שם נמצא מחלוקת ת"ק ורשב"א בזה ומהתימה על הר"ב ותוספות הרא"ש שלא זכרו הך דתוספתא אחר כך ראיתי בסוף דברי מהרי"ט אלגזי שהרגיש גם כן בהך תוספתא והנה נדפס כעת ספר נקרא תנא תוספאה ושם הביא בשם הגאון מוהרא"וו ז"ל שפירש ג"כ דרשב"א פליג אף במתנות כהונה אחרות דהיינו דהן קדושת דמים וכפי הנראה מחק גם כן מ"ש בתוספתא לפנינו אף במתנות מקודש בכהנים רק שאין לו פירוש ובספר חסדי דוד נדחק מאד בזה. אבל באמת זכה הגאון מוהרא"וו ז"ל לכוין לפירוש הרא"ש בתוספתיו שהביא ר"ב כ"ת שמחק זאת אך באמת עדיין לא הועיל דאכתי קשה למה פסק רבינו כרשב"א ולא כת"ק ומה שהביא המהרי"ט אלגזי פירוש הרגמ"ה דטובת הנאה מותר גם לת"ק רק על החילול פליג. הנה מלבד דאין הפירוש מחוור דמ"ש שאינו תנא אחד הוא דחוק דהא כן הוא בתוספתא הנ"ל וגם הא שם מבואר דת"ק ורשב"א פליגי בטובת הנאה. והנה המהרי"ט אלגזי הקשה מהא דתנן המקדש בתרומה ובמעשר ובמתנות דמקודשת והא לא שייך טובת הנאה במתנות והנה בירושלמי פ"ו דדמאי מצאתי שנחלקו ריב"ח ור' יוחנן דריב"ח ס"ל אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה ור"י ס"ל דאין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה ומקשה בירושלמי על ר"י דהמקדש בתרומה ומעשרות ומשני דהאי בתרומה שנפלה לו מאבי אמו כהן והיינו דבזה מותר למכור בטובת הנאה ע"ש וא"כ ה"ה במתנות מצי להתפרש כן. אבל אכתי דברי הרמב"ם תמוהים דהרי סתמא מתיר הרמב"ם למכור. ומה שנראה לי ברור כיון דאינו רק משום גזירה דלא ליתי למטעי ולומר דמתחיל קדושה והיינו משום דכתיב למשחה ולגדולה וא"כ הרי מבואר במנחות דף ס"ח דמשום מצוה לא גזרינן רק משום לאו כמ"ש התוס' שם ולכך דחה הרמב"ם כ"ז ופסק כרשב"א דס"ל דלא גזרינן ובכל מתנות שייך טובת הנאה ועיין בירושלמי פי"א דנדרים ה"ג ופ"ב דקידושין ה"ו ובש"ס דילן אינו מוזכר כלל החילוקים האלו וע"כ השמיט הרמב"ם משום דפשטת המשניות מבואר דשייך טובת הנאה בכל המתנות ומכ"ש בתרומה ומעשרות ודו"ק היטב ועיין תוס' בכורות דף נ"ג ע"ב ד"ה הקדש: