הקשה אותי החריף מוה' דוד בהמנוח מוה' ישראל ש"ץ דבהמ"ד תוך העיר על מ"ש המזרחי פ' ויקרא דבכה"ג דכתיב וי"ו מוסיף על ענין ראשון אף בקדשים למדין ממנו דלא מקרי למד מן הלמד דהוה כמו דכתיב מפורש וע"ז הקשה מהא דאמרו בשבועות דף יו"ד וי"ו מוסיף על ענין ראשון קס"ד חד מחבריה גמר ופריך והא אמר ר' יוחנן אין למדין למד מלמד וע"ז הקשה הא כל דוי"ו מוסיף על ענין ראשון לא מקרי למד מן הלמד. ולכאורה זה תפיסה גדולה על המזרחי והשבתי בתכ"ד דאדרבא משם ראיה דהש"ס רצה ללמוד תחתונים מעליונים ועליונים מתחתונים כמ"ש רש"י שם וע"ז שפיר הקשה דעכ"פ עליונים מתחתונים אי אפשר ללמוד וזה דקאמר קס"ד כל חד מחבריה גמר ולמה לא הקשה בפשיטות הא אין למדין למד מן הלמד. ולפמ"ש אתי שפיר דבלא"ה אין להקשות וכמ"ש ודו"ק. וע"ש בתוס' ד"ה קס"ד ולפמ"ש יש ליישב קושייתם זה כתבתי לפום רהיטא ועדיין צ"ע. ואור ליום א' מקץ שנת תרכ"ט מצאתי קושיתו בלח"מ פ"ג מאיסורי מזבח ה"א שדחה דברי המזרחי ולפענ"ד מ"ש נכון:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קי״ג
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.