אשר הראה לי הרב החריף מו"ה אשר שטרוים מ"ק טארני ביום ה' העבר דברי התוס' בחולין דף ק"ב ד"ה שאין שהקשו דא"כ אמאי לא חייל עליו איסור אבר מן החי כיון דליכא מטריפה אלא חצי שיעור ובשבועות אמרינן דשבועה חל אחצי כזית וע"ז הקשה דלא דמי דשם שפיר חל דשבועה אסור בכ"ש ולוקה שפיר חל על חצי שיעור דהוה חמור על קל אבל כאן האבר מן החי דיש בו בשר וגידין ועצמות ובכללות הו"ל אבמה"ח אבל הגידין ועצמות אינו חל על טריפה דגידין ועצמות אין אסור משום טריפה וא"כ איך יחול חצי זית על חצי זית ולפענ"ד לק"מ דכל דאבר מן החי גזירת הכתוב דלוקה אף שאין בו כזית שפיר חל על טריפה וז"ב ופשוט ודו"ק. ומה שהקשה בהא דאמר לוי במעילה דף ט"ו דאפילו לאכילה נמי מצטרפין ופירש"י לחייבו שתים משום בהמה טמאה ומשום נבלה וע"ז תמה דלמה יתחייב שתים והא אין כאן רק חצי זית נבילה וחצי זית טמאה וניהו דסבר לוי דמצטרפין היינו להתחייב אחת אף דאין בכל אחד שיעור אבל לחייב שתים מנ"ל. באמת שהיא לכאורה תימה אבל לפענ"ד סברת רש"י כיון דאין בכל אחת שיעור ומ"מ מצטרפי א"כ הוה כאילו יש כשיעור טמאה כזית ונבילה כזית ודו"ק כנ"ל לפי חומר הנושא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן קי״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.