שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״י (ג׳)

והנה אחר זמן רב בשנתר"י בקיץ בלמדי הרי"ף ממסכת קידושין והגעתי להא דאמרו שם קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא בין אביה יכולין לעכב ופירש"י הואיל ובשעת קבלה לא נתרצה האב אם באת לחזור קודם שיתרצה האב חוזרת ולא מהניא תו ריצוי האב ועיין בתוס' שם ד"ה בין שכתבו דלפירוש הקונטרס לק"מ הואיל ובשעת קבלת הקידושין לא נתרצה האב אם באת לחזור קודם שיתרצה האב חוזרת ולא מהני תו ריצוי האב ע"ש ועיין בר"ן ברי"ף שם ועיין בטוש"ע באהע"ז סי' ל"ז סי"א. הנה ראינו דכל שבשעת הקידושין לא הי' קידושין ותלוין בריצוי האב גם היא יכולה לחזור ועכ"פ קודם שנתרצה האב יכולה גם היא לחזור ולפ"ז מה נ"מ בין קטנה שאין לה יד או בגדול שאין לו כח למכור בלי רשות וריצוי אחר וא"כ עוד לא נגמר הענין עד יבא הרשיון מבעל החפץ וא"כ יכולה לחזור וגדולה מזו דאף לאחר שנתרצה אפשר לומר דיכול השליח לחזור כמבואר באהע"ז שם הרבה דעות בזה ועיין ב"ש שם אבל עכ"פ קודם שנתרצה נראה לפענ"ד ברור דיכול לחזור ובפרט שכאן התנה בהדי' בעת המכירה שתלוי ברצוי הבעל החפץ ולא סמך דעתו לקנות עד שיבא הרשיון וא"כ יכול גם השליח לחזור ודו"ק היטב. ודרך אגב אבאר בהא דאמרו בב"מ דף מ"ח דאמר רבא קרא ומתניתא מסייעא לר"ל קרא דכתיב וכיחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו תשומת יד אמר רב חסדא כגון שייחד לו כלי להלואתו עושק אמר רב חסדא כגון שיחד לו כלי לעשקו וכי אהדריה קרא כתיב והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזילה או את העושק אשר עשק וכו' ואילו תשומת יד לא אהדריה מ"ט לאו משום דמחסרא משיכה א"ל ר"פ לרבא אימא מעושק הוא דהדר קרא ומשני הכא במאי עסקינן כגון שנטלו ממנו וחזר והפקידו אצלו: