ובזה מיושב דעת רבינו יונה שהובא ברא"ש וטור סוף סי' תמ"ז ומכ"ש כאן שרצה למכור והוא לא ידע והתיר לו כנלפענ"ד ואף דשוגג או אנוס אסור כאן לא שייך זאת דאנוס גמור הוא ושם שייך הערמה דשמא יערים מתחלה להשהותו ולערבו אח"כ אבל כאן לא שייך זאת. והנה אח"כ בש"ק בהר בחקותי הגיעני שנית מ"ק סאניוואטץ מהרב הנ"ל ומצד השני וזאת אשר השבתי הנה אף למה ששינו השאלה מכל מקום לא יפה עשו במה ששתו וכ"כ הגאון מו"ה ישעיה נ"י אבד"ק יאס. ומ"ש שהשתא בהמתן של צדיקים ורבים מצדיקי הזמן שתו הנה באמת רבים שתו לימא אבל רבים ישתו לא לימא דהם שתו בשוגג ולפמ"ש התוס' בחולין באוכל בזמן איסור ליכא קפידא א"כ חמץ ג"כ אינו רק בזמן האיסור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י״א (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.