והנה מצאתי דבר נפלא בספר יראים סי' ר"ד שהקשה בהא דמשמע דאדום נתבלבל ג"כ באומות והרי אמרו בע"ז פ"ק והא כתיב אדום וכל שריו וכו' ואמרינן דלא מוקי מלכא בר מלכא אלמא שלא נתבלבלה וכתב דדוקא בסתם אנשים שייך בלבול אבל בני מלכים שהם ניכרים מתוך חשיבותם מי הם ומי הם תולדתם ומהיכן באו ע"ש. הנה למדנו מדבריו הקדושים דבזרע מלכים לא שייך בלבול. ולכאורה כאשר ראיתי כן תמהתי בהא דמקשה ביבמות דף ע"ו ות"ל דהו"ל מצרית ראשונה וכ"ת הנך אזלי לעלמא והני אחריני נינהו ופירש"י שאומה אחרת נתיישבה במצרים ולא אותן המצרים שהזהירה תורה וקשה הא היתה בת פרעה ולא שייך בלבול ומכ"ש במה שנטבעו המצרים דנודעו בני מלכים מי הם ולאו ק"ו ומה בלבול שנתבלבלו ע"י גלות וטירוף נודעו מי הם בני מלכים אף כי שלא נתבלבלו רק שנטבעו בים פשיטא שהנשארים במצרים נודעו עכ"פ המלכים ובניהם ובנותיהם מי הם וצע"ג. וכדמות ראיה להיראים מהא דאמרו בגיטין דף נ"ז ע"ב מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק מבני בניו של ססרא למדו תורה בירושלים וכן מבני בניו של סנחרב וקשה היאך נודעו מי הם בני בניו וגם המן גופא דהיה נכדו של עמלק כמבואר במגלה בכמה מקומות וקשה הא הי' סנחרב ונבוכדנצר הרבה שנים קודם ובלבל כל האומות ומהיכן נודע היחוס וע"כ דבני מלכים ושרים נודעו אף לאחר הבלבול ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״ז (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.