והנה לעיל נסתפקתי בזה אם אפשר לסוחטו הוא דאפשר לסחוט לגמרי האיסור או דהפירוש הוא דבנ"ט אפשר לסוחטו אבל נשאר כ"ש וכאן דרכתי בדרך זה דנשאר עכ"פ כ"ש וכעת ראיתי בחולין דף קי"ב ע"א בתוס' ד"ה תרי שכן משמע מדבריהם ועיין ש"ך סי' ק"ה ס"ק י"ז מ"ש בשם מהרא"י ובגליון שם כתב ואפשר לסוחטו דאסור בב"ח היינו ע"י טעימת קפילא אבל אם יבא אליהו ויאמר דנסחט לגמרי היה מותר וכן מבואר מדברי הרמב"ן במיוחסות סי' קנ"א הובא בב"י סי' ק"ו ועיין בט"ז וש"ך שם עכ"ל שם. ודע דבסי' צ"ב ובסי' ק"ו מבואר דאפשר לסוחטו יותר מסתבר לאסור בבשר בחלב מבשאר איסורים ועיין ש"ך סי' צ"ב ס"ק י"א ובדברי הרשב"א בסוגיא דטפת חלב מה שהעתיק שם דברי רבינו אפרים לענין חתיכה נ"נ ובדברי הריטב"א שם בסוגיא מבואר דאפשר לסוחטו יותר מסתבר דמותר בבשר בחלב מבשאר איסורים. אבל אחר העיון היטב בדברי הרשב"א והריטב"א ימצא המעיין דבאפשר לסוחטו יש שני פירושים אחד דאותה חתיכה גופה תהיה מותרת לאחר שתסחט האיסור ממנה ב' דאותה חתיכה נשארת באיסורה רק שלא תוכל לאסור האחרות יותר מסתבר בבב"ח דכל שנסחט האיסור ממנה ובעצם בבשר בחלב כל חדא שריא וא"כ במה תאסור האחרות ולא דמי לשאר איסורים דכבר נאסרה החתיכה אבל בבשר בחלב מסתבר דאינה יכולה לאסור האחרות אבל אם נימא דאותה חתיכה גופה מותרת זה בשאר איסורים דנודע מי האוסר שייך לומר כל שנסחט הרי חלף האיסור אבל בבשר בחלב שניהם מותרים רק בהתחברם יחד נאסרו ולא שייך אפשר לסוחטו בבשר בחלב כנלפענ"ד והמעיין ברשב"א ימצא כן ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״א (ט״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
