שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן ק״א (י״א)

והנה הש"ס משני אי דנפל ברוטב רכה ה"נ הבמ"ע דנפל ברוטב עבה ופירש"י דק דק של בשר ושומן דכוליה מין בשר הוא והנה לכאורה רציתי להביא מזה ראיה למ"ש הד"מ ביו"ד סי' פ"ט וברמ"א דשומן של בשר דינו כבשר וכאן מבואר כן וגם ראיה מזה למ"ש בד"מ בשם רבינו ירוחם דיש חילוק בין רוטב צלול ורוטב עב דרוטב עב יש לו דין בשר והיינו דברוטב עב יש לו דין בשר ממש וכמבואר כאן. אמנם עיינתי בב"י או"ח סי' קע"ג והוא העתיק דברי הרר"י פא"ד דמרק של בשר מותר לאכול גבינה בקינוח והדחה דלא הצריכו שהיה אלא כשאוכל בשר מפני הבשר של בין השיניים אבל במרק דליתא להאי טעמא שרי וע"ז הביא דברי רבינו ירוחם שכתב ראיתי לרבותי שהי' נוהגים כן דווקא במרק של בשר שהוא צלול אבל עב כגון עם ירקות וכיוצא בו אסור לאכול אחריו גבינה שמא יש במרק בשר ואינו נראה וכפי הנראה אין הכוונה לחלק בין צלול לעב בשביל דעב יש לו דין בשר ממש רק דהוא ס"ל דעיקר השהייה הוא משום בשר שבין השינים ולפ"ז במרק בשר צלול שניכר א"צ להמתין משא"כ בעב שאינו ניכר יש לחוש שמא יש מעורב גם בשר בתוכו וישאר בין השינים ולפ"ז לפי הטעם דמושך גם ברוטב צלול שייך לאסור וכ"כ הב"י בשם סמ"ק ברוטב של בשר מושך הטעם בפה וביאר הב"י דדוקא תבשיל של בשר כגון ביצים מטוגנים בשומן אינו מושך הטעם משא"כ ברוטב. ומן האמור אני תמה על הט"ז ביו"ד סי' פ"ט ס"ק ה' שכתב בשם הב"י באו"ח סי' קע"ג בשם הגהת מיימון דמרק של בשר דינו כבשר ורבינו יונה פא"ד כתב דיש לו דין תבשיל של בשר הואיל והוא צלול אבל אם הוא עב כמו ירקות יש לו דין בשר ומשמע דמחלק בין צלול לעב דרוטב עבה יש לו דין בשר ובאמת זה אינו כלל ומלבד שלא העתיק יפה דהב"י לא כתב כך בשם רבינו יונה רק בשם רבינו ירוחם אף גם דגוף הדבר לא הרגישו דהרר"י ורבינו ירוחם אזלו בשיטת הרמב"ם דהחשש משום בשר שבין השינים א"כ יש לחלק בין עב לצלול אבל לפמ"ש בטור וש"ע שם דקי"ל גם כטעם השני מפני שמושך הטעם א"כ כל מרק מושך הטעם וכמ"ש הב"י בשם הסמ"ק וא"כ שוב אין חילוק ואחר שכתב הרמ"א דשומן של בשר יש לו דין בשר אף דלא שייך משום בין השינים מכל מקום אסור משום דמושך א"כ גם במרק יש להחמיר ובאמת שהתימה על הב"י והד"מ ובת"ח כלל ע"ז שלא הרגישו כלל שהרר"י ור"י אזלו בשיטת הרמב"ם ובאמת שיותר תמוה שהרי הרשב"א בתשובה סי' ש"ז כתב דאף לטעם של הרמב"ם אין לחלק ובכל ענין גזרו אף במקום דלא שייך משום בשר שבין השינים א"כ אין מקום לכל הדברים של הד"מ. והת"ח והט"ז וכל האחרונים לא ירדו לזה והפר"ח ס"ק י"ד הביא דברי הרשב"א דאף בשומן של בשר בכלל האיסור אף לשיטת הרמב"ם משום לא פלוג ובתכ"ד הביא דברי הב"י באו"ח סי' קע"ג בשם ר"י דיש חילוק בין מרק צלול לעב והתימה עליו שזה מבואר דלא כרשב"א ולא הרגיש שיש בזה מחלוקת בין הרשב"א להרר"י ורבינו ירוחם וכמ"ש וא"כ לענין דינא אין מקום להקל במרק דל"מ לטעם דמושך יש להחמיר אלא אף לדעת הרמב"ם מחמיר הרשב"א ומי יבא אחריהם ועיין בת"ח כלל ע"ז שלא הרגיש כלל ובזה תדע להיישיר כל השיטות שהביא בת"ח ובד"מ שאינם מובנים כל הצורך ולפמ"ש אתי שפיר ומ"ש הט"ז דעב כמו ירקות לא העתיק יפה דר"י כתב דעב כמו עם ירקות וכדומה דו"ק ותשכח ות"ל מקום הניחו לי ועיין בכרתי ס"ק י"ג י"ד ותמצא שלא הרגיש כלל במ"ש וצע"ג: