שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ד׳ סימן י׳

נשאלתי באחד שמכר חטים לנכרי בשטר מכירה כנהוג והשכיר לו הריחיים שמונח שם החטים והנה כתוב שם שמכר לו החטים כל כור בעד י"ד רייניש שיין והנה לא זכר שיש שם קמח שכבר נטחן ולא פירש לו כלל הקמח וכעת נזכר מזה בפסח ובא לפני בפסח ואמרתי שצריך אני לעיין בשטר מכירה ואחר הפסח שנת תרי"ט בא אלי. והנה לכאורה כיון שמבואר בהדיא חטים יוכל להיות דלא רצה לקנות רק חטים ולא כשהוא כבר קמח ובפרט שכתב לו שמנים כור עד למדידה ואם יחסר איזה כורים אז ג"כ המכירה מכירה א"כ יש לומר דהקמח לא מכר לו כלל ומה גם דקיי"ל בנתן לה חטים באתננה ועשאן סולת דמותר דהוי שינוי וכן קי"ל כב"ה כדאמרו בב"ק דף ס"ה ואם כן הוי שינוי גם למכירה ואף דכתבו שם התוס' בד"ה הם דבחטים מסתבר טפי לאסור משום דעיקר דעתה אקמח ע"ש אבל מכל מקום קי"ל דמותר וגם לא דמי דשם בעד אתנן י"ל דכל שנותן לה סולת ודאי מקרבא הנייתא טפי אבל במכירה יש לומר דלא רצה רק חטים דוקא ולא קמח שאולי יתקלקל כשכבר נטחן ועיין שו"ת שערי אפרים חלק חו"מ סי' א' דכל שיש שינוי אף שנותן לו יפות יכול הלוקח לטעון שלא רצה רק ברעות יעו"ש ואף שאני הקשיתי עליו מש"ס ב"ב דף פ"ג מכל מקום יש לחלק דכל שהקפיד ואמר לו שרוצה יפות ורעות אם כן קפיד דוקא שיהיה איזה מהם רעות שצורך לו למלאכה וגם כאן כיון דפרט בשטר חטים י"ל דחטים דוקא מכר לו אמנם י"ל כיון דגוף הקמח אם נלתת מעט ולא שהה במים אין כאן חמץ גמור ועיין חק יעקב סי' תנ"ג וגם גוף הלתיתה כל שלא נתבקע בודאי אינו רק ספק אם כן בכה"ג יש לסמוך לבטל הקמח ברוב קמח ויוכל להנות ממנו. ויש עוד סניף שכתוב אח"כ בשטר שמכר לו כל החמץ שיש לו אם כן ממנ"פ אם אינו בכלל החטים שוב הוא בכלל שאר החמץ שיש לו ברחים כנלפענ"ד: