שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״כ (י״א)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה ש"ק מסעי כ"ח תמוז הגיעני מכתב מהרב מו"ה צבי הירש מ"ק בארדיטשוב מורה הוראה ברחוב פיסקיס שם שהיה ג"כ כעין מעשה הלז שברחה מאתו ושהתה שלשה שנים והיתה בבלטא וכבר נגמר שתקבל ג"פ וטרם שקבלה הג"פ ברחה וערך שנה שלא נשמע דבר והקול נשמע שברחה מחמת בושה שהרתה לזנונים וכתבתי שם שיש להקל דלפענ"ד גם הרי"ף מודה בהרתה לזנונים דודאי זכות היא לה ומוטב שתאכל בשר תמותות שתזנה בעת שהיא פנויה ואף דבשו"ת רמ"א ח"א סי' ד' כתב דאשת איש משתמרת טפי הנה דבריו תמוהים כמ"ש במקום אחר ובנ"ד בלא"ה לא שייך זאת דחזינן שכבר הרתה לזנונים ובפרט שכבר נתרצית על הגט ועיין תוס' יבמות דף י"א מ"ש בשם הירושלמי ובמהרש"א שם ועיין בהג"א בגיטין דף י"א מביא בשם א"ז דבנאסרת יש לזכות לה גט ולומר לה זכי ובתה"ד מובא דברי א"ז הלז ע"כ יש להקל:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.