שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קט״ז (י״א)

ובזה מיושב היטב דברי השטה ריש פרק האשה שנתארמלה וריטב"א בקידושין דף ס"ה דדייקי מהש"ס שבועות הנ"ל דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה אף מחיים ובאבני מלואים סי' ק' תמה ע"ז דהא בש"ס מיירי בעד מיתה והוה מטלטלי דיתמי דלכ"ע לא משתעבדי. ולפמ"ש אתי שפיר דקושית הש"ס ע"כ לא הוה מעד מיתה דזה אמר ר"פ ור"פ ס"ל דגובה מיורשים וע"כ דקאי על עד סוטה וא"כ מיירי מחיים ושפיר מוכח ודו"ק היטב כי נעים ונחמד הוא. ומן האמור נראה דאם שעבד מטלטלי לב"ח אם שעבודא דאורייתא ג"כ גובה לר"ת ובכתובה אם נימא דמלוה הכתובה בתורה ש"ד א"כ בכתובה ודאי גובית אף למ"ד שעבודא לאו דאורייתא. ובזה יש לומר דלכך ר"מ ס"ל מטלטלי משתעבדי לכתובה דר"מ לשטתו דס"ל כתובה מדאורייתא ולכך הוה מלוה הכתובה בתורה. ובזה מיושב קושית התוס' ד"ה ולא אבל ר"ת עצמו לא כתב כן רק דלר"מ לא גבי ממטלטלי רק משל יבם. מיהו יש לומר דלא ס"ל לר"ת דמלוה הכתובה בתורה הוה ש"ד ועכ"פ מ"ש ר"ת שם דתקנת הגאונים דאורייתא ולא נודע סברתו ולפמ"ש יש לומר דלר"ת כל דשעבודא דאורייתא שוב אף ממטלטלי גובה ולפ"ז לאחר שתקנו הגאונים דגובה ממטלטלי א"כ פשיטא דשעבודא דאורייתא דכיון שגם מטלטלין משועבדים לאחר התקנה הוה כשעבדם בפירוש דלר"ת מדאורייתא משועבדים כל ששעבודא דאורייתא וה"ה לאחר התקנה משתעבדי מדאורייתא ועיין בחידושי הרשב"א בקידושין בסוף המסכתא ועיין פ"י בב"ק דף ל"א בתוס' ד"ה אנא ולפענ"ד כוונת ר"ת למ"ש ודו"ק היטב ומיהו בחידושי הרשב"א בב"ק דף מ"ד ע"ב גבי תצא פרה בטלית משמע כמו שהבין הפ"י ודו"ק היטב: