שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ח (י״א)

והנה במ"א סי' שי"ז הביא דברי הרוקח דאשה מעוברת אשת כהן אסורה לכנס באהל המת דלמא העובר זכר ותמה המג"א דטהרה בלועה אינה מטמאה וראיתי בא"מ ח"ב סי' פ"ב ס"ק א' שחידש דכמו דאמרו בעובר דהיינו רביתא ואינו חוצץ ה"ה להיפך דאם הוא טהרה בלועה נטמא כיון דהיינו רביתיה ודוקא בלע טבעת טמאה דלאו היינו רביתיה וכן עובר במעי אשה טהורה דלאו היינו רביתיה כל דמת ולדה הו"ל כמאן דמונח בקופסא שפיר מקרי טומאה בלועה משא"כ בחי מקרי רביתא וטהרה בלועה טמאה ע"ש והנה מדברי המרדכי כאן משמע להיפך דא"כ כל שכתב דהוה רביתיה שוב מהראוי שלא יהיה מקרי בלוע ומיהו לפמ"ש דמכח בית הסתרים אתי עלה ל"ק וגם יש לומר דהטעם השלישי קאי לפמ"ש בטעם השני דלא מקרי בלוע כיון דגם שערות לא מקרי מהדק וא"כ שוב לא מקרי בלוע ע"ש. אך גוף דברי הא"מ תמוהים לפענ"ד דהרי הש"ס יליף טומאה בלועה מהאוכל מנבלתה יכבס בגדיו ואף באכל סמוך לשקיעה אלמא דבלוע הוה כעיכול וכמ"ש רש"י והרי כל בלוע אוכל במעיים ודאי הוה רביתא דאוכל דרכו להיות במעיים ואפ"ה חשיב בלוע והא היינו רביתא ועכ"פ מה פריך טומאה בלוע תטמא בלע טבעת טמאה והא שם לאו היינו רבותיה וע"כ דאין חילוק וכן תניא בתוספתא הובא בר"ש סוף מקוואות שבלע כזית מן המת ונכנס לבית הבית טהור שכל הבלועין באדם ובבהמה טהורין והרי שם מקרי רביתא ואולי כיון שסופו לצאת לא מקרי רביתא מיהו עובר גם כן סופו לצאת וכדאמרו בחולין שם וא"כ שוב ליתא לסברת הא"מ. והנה בגוף דברי הרוקח כבר קדמו להמג"א הרדב"ז ח"א סי' ר' וגם בספר חזון נחום הספרדי פ"ז פ"ז מאהלות משנה ה' תמה בזה וגם דברי הנוב"י הנ"ל תמוהים דכל שנתעכל פשיטא דלא נטמא אף שסופו לצאת כמבואר בחולין שם ובר"ש הנ"ל ודו"ק: והנה במ"ש הא"מ דכל דהיינו רביתיה גם טומאה הבלוע מטמאה דדוקא בלע טבעת דלאו היינו רביתיה הוא דאינו מטמא וכבר כתבתי לעיל בזה וכעת מצאתי בחולין דף קכ"ו בכלב שאכל בשר מת ומת הכלב ופירש"י דאילו חי אפילו נכנס לבית הבית טהור משום דהוה טומאה בלועה והרי שם הוה רביתיה לאכול בשר ואפילו הכי אינו מטמא בחיים ועיין ב"ק דף י"ט ע"ב דאמר כלב שלקק את השמן וחזיר שאכל בשר ומשמע שם דבכלב אורחיה לאכול בשר דאל"כ היה לו לנקוט כלב וחזיר שאכלו בשר וגם בחזיר כל דהוא רכיך אורחיה הוא ואם נימא דכלב בכלל חיה ודאי אורחיה לאכול בשר וא"כ שוב מהראוי לטמא וע"ש בתוס' ד"ה וחזיר. והנה בשנת תרט"ז כ"ו אב ד' ראה שאל אותי הרב מו"ה יואל אבד"ק באקשאוויטץ נ"י באשה אחת שעינה אחת נמוק וזב והרופא אמר לה שיעשה לה עין אחת שתתראה כמו בעלת עין ונתעורר הרב אם שרי משום טבילה והנה אם כל שמכניס עין לא תוכל להסירו משם בודאי בטל לגבי עין ואינו חוצץ אמנם לפי ששמעתי שתוכל להסירו ולהחזירו בקל בודאי נכון שתסור ותחזור אחר הטבילה וצ"ע: