ובזה נלפענ"ד דיש מקום לחלק בדבר דלפעמים הכחשה עם הזמה יועיל ולפעמים לא יועיל דהנה ר"נ ורבא נחלקו בב"ב דף ל"א ור"נ ס"ל דבמה דאתכחיש אתכחיש ובמה דלא אתכחיש לא אתכחיש ורבא ס"ל דאתכחיש בכל ואנן קי"ל כר"נ ולפ"ז אם התחילו מקודם להכחיש מציאו' העדות ואח"כ מציאות העדים דהיינו שאמרו שהלוה והמלו' היו במקום אחד עמהם ואח"כ אמרו גם העדי' עמנו הייתם במקום אחר אז אפשר דמקרי הזמה ומטעם דבעת שאמרו שהלוה והמלוה היו עמהם הוה עדות מוכחשת ולא נודע מי הפסול אם כן לא היה עדותן בטילה ולא שייך נמצא אחד מהם פסול א"כ אף שהוזמו אח"כ העדים עצמם ובזה האמינם תורה אף לאביי דס"ל למפרע נפסל אפילו הכי כיון דהוי ענינים חלוקים שהכחישום בשתי ענינים במציאות העדות ובעדות עצמו בכהאי גוונא אפשר שנאמנים האחרוני' אבל אם התחילו בהזמה תחלה דהיינו שאמרו להעדי' עמנו הייתם וגם הלוה והמלוה אם כן בזה שהזימו לעדים התורה האמינם ושוב נודע הפסול א"כ אדרבא במה שהכחישם אח"כ בגוף העדות והו"ל נמצא אחד מהם קרוב או פסול כיון דכבר נפסלו דהו"ל כפסלו בגזלנותא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.