שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ׳ (ב׳)

מכתבך מסר לי חותנך נ"י. והנה כתבת איזה גרגרים ואתם ידעת טרדת הרב ובכ"ז למען כבודך ולמען לימודך אמרתי להשיבך הנה במ"ש בעירובין דף צ"ז בתוס' ד"ה אבל במ"ש ראיה דלא כר"א דאם כן חדשות אמאי אסור משום קשירה הא לא הוה קשר ש"ק וע"ז כתבת דאמאי לא פריך להיפך דאם כן ישנות למה מותר הא צריך להתיר ולקשור אבל זה אינו דהא אינו קשר של קיימא לר"א ולכך מותר בישנות ולכך הקשו למה חדשות אסור וע"ז הקשית דספר התרומה כתב דלמה ישנות מותר וצ"ל דמכח ממנ"פ פריך דלר"א דגם זה חשיב קשר של קיימא דלכך חדשות אסור שוב יקשה למה ישנות מותרות. אך עדיין קשה תינח למ"ד שבת זמן תפילין שפיר קשה למה ישנות מותר אבל למ"ד שבת לאו זמן תפילין אם כן בישנות דאיכא כבר קשר ולא צריך לקשור שנית בשבת דשבת לאו זמן תפילין לכך מותר אבל בחדשות דצריך לקשור שיהא תכשיט שפיר אסור ולכך הקשו התוס' דחדשות אמאי אסור וע"ז הביא מה שהערותי בזה. והשבתי דהא אליבא דרבי יהודה קאי ור"י ס"ל שבת זמן תפילין ושפיר הקשו דלמה בישנות מותר וע"ז הקשה מעלתו דאכתי יקשה דניהו דשבת זמן תפילין אבל אטו מחוייב להניח רק דמותר להניח וכן משמע בתוס' דף צ"ה ע"ב ד"ה אי קסבר וא"כ שוב י"ל דבישנות באמת לא ילבוש לצורך מצוה רק לצורך תכשיט ומותר משא"כ בחדשות דעכ"פ צריך לקשור כדי שיהי' תכשיט. ולפענ"ד ל"ק דכיון דקתני זוג זוג דמשמע זוג אחד אין טפי לא א"כ ע"כ דשבת זמן תפילין ומשום מצוה דאי משום דתכשיט עכ"פ שני זוגות דמקום יש בראש היה מהראוי להתיר ודברי סה"ת נכונים ודו"ק. ומ"ש מעלתו להביא ראיה לדעת החולקים על ריב"א דכל שיש עשה ול"ת אף שעשה דוחה ל"ת כל שיש עשה עם הל"ת גם הל"ת חמור וע"ז כתב מעלתו ראיה דאל"כ מה פריך בביצה דף ח' יו"ט עשה ול"ת ומה קושיא הא העשה דכיסוי דחי הל"ת ולא נשאר רק עשה ואיך שייך לומר דמפני חשש שמא יכתוש ויעבור על עשה ידחה העשה שהוא לפנינו וע"כ דגם הל"ת אלים כל שיש עשה עם הלא תעשה: