שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ח׳

נסתפקתי בהא דמבואר בסי' תר"מ ס"א באו"ח דנשים ועבדים פטורין מן הסוכה ומטעם דהוי מצות עשה שהזמן גרמא אם יכולין לחייב את עצמן כשירצו לאכול בסוכה ולברך וטעם הספק דלכאורה מ"ש מכל מ"ע שהז"ג דדעת ר"ת ודעימיה דיכולים לברך הוא דהרי מבואר בסי' י"ז ס"ב בהג"ה דאין להן ללבוש ציצית דאינו חובת גברא והיינו כמו שכתב הט"ז שם שאפילו איש אין עליו חיוב לקנותו טלית בת ד' כנפים אלא אם קנה חייב לעשות ציצית ע"ש ואם כן הוא הדין כאן דחוץ מליל יו"ט הראשון אין חיוב לאכול בסוכה והו"ל רק חיוב שאם אוכל אינו רשאי לאכול חוץ לסוכה ואם כן דמי לציצית. ולכאורה יש להביא ראיה לזה מהא דהקשה בירושלמי ברפ"ב דסוכה פ' הישן דמ"ש דגבי תפילין לא מיחו בידם ומ"ש גבי סוכה דמיחו בידם. והקשה הר"ן דלמה ליה להביא מתפילין ולמה לא מקשה בפשיטות דלמה מיחו בסוכה דכל שאין צד חשש איסור לכ"ע יכול לחייב א"ע ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר די"ל דבסוכה א"צ לחייב עצמו כמו גבי ציצית וע"ז מביא מתפילין דהרי בתפילין ודאי דנכון להחמיר כמבואר בסי' ל"ח ס"ו גבי נשים דמוחין בידן משום שצריכין ג"נ ואפילו הכי לא מיחו בידן מכ"ש גבי סוכה. אך באמת זה אינו דניהו דלגבי אכילה שפיר יש למחות אבל עכ"פ לגבי שינה דהוא חובת גברא ודאי אין סברא למחות בידן. ובביאור כוונת הירושלמי אפשר לומר ע"פ מה דאמרו בגיטין דף מ' דריב"ל ס"ל דעבד שהניח תפילין בפני רבו יצא לחירות ועיין ביש"ש דכיון שהם פטורים אם הניחו בודאי שחרר אותם ובאמת צריך להבין לשיטת רבינו תם דיכולין לחייב עצמו א"כ אין ראיה ממה שהניחו ורש"י לשיטתו דעוברים על ב"ת וא"י לחייבת א"ע אבל לר"ת קשה וצ"ל דכל שהם פטורין מסתמא הרב ל"ה לחייב עצמו דהא מבטל ממלאכתו ויהיה איך שיהיה עכ"פ דסברת ריב"ל לא היה יכול להקשות מסוכה בלבד דלכך מיחו בידו דאם ישב בסוכה יהיה משוחרר ויעבור ע"ע דלעולם בהם תעבודו לכך פריך דהרי בתפילין לא מיחו בידן ולא חשש לזה וע"כ דלא ס"ל כריב"ל וכמסקנת הש"ס שם או דאפשר דר"ג חשבו למשוחרר ועיין ב"ק דף ע"ד וא"כ מכ"ש גבי סוכה וע"כ הדין צ"ע: