ע"ד אשר שאל במה שאירע שאחד לוה מחבירו שתי מאות ר"כ ונתן לו טראטע ובהגיע זמן הפרעון תבע לו שישלם לו ולא רצה והלך עמו לדיני ישראל וסירב לפני הרב מלעמוד לד"ת כי הוא גבר אלם והלך זה המלוה לפני ערכאות והוציא הוצאות ויצא משפטו שישלם לו והלך הלוה מסר אותו לקרימנאל בעלילות שקרים ולבסוף לא החריך רמיה צידו ויצא משפטו שישלם הקרן והוצאות וכאשר ראה הלוה שכלתה אליו הרעה בא לפני מעלתו לדון ופסק שישלם הקרן וכל הוצאות וע"ז יצאו מערערים באשר שלא הראה סירוב להרב וע"ז כתב מעלתו שגלוי וידוע שהרב לא היה נותן לו סירוב שהוא גבר אלם וע"ז כתב מעלתו שכיון שהמנהג היום שכל שיש לו טראטע א"י לטעון שום טענה נגדו ואינו יכול לטעון פרעתי כמבואר בתומים סי' ס"ט וא"כ הוה כמחייב עצמו שאם לא ישלם לו ילך לפני ערכאות וכה"ג מבואר בסי' ס"א ס"ו והנה כוונתו לדברי הסמ"ע שם אבל הט"ז חולק שם על הסמ"ע ע"ש וגם הסמ"ע לא כתב כן רק היכא שכתב כן בשטר בפי' ע"ש ועיין ברמ"א סי' רמ"ח ס"א והיא מהריב"ש ועיין שו"ת תשב"ץ ח"א סי' ס"א שחולק בזה ועמ"ש בהגהות שלי שם:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ט (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
