ובזה מיושב היטב קושית הפר"ח העצומה דבדף ס"ט בחולין אמרו אי לר"מ איסור חלב ודם איכא איסור יוצא ליכא ולר"י איסור חלב ודם ליכא איסור יוצא ליכא והרי לשיטת הרמב"ם רבי סתם המשניות דיש חלב ודם וגם איסור יוצא והיא תימה רבתי ולפמ"ש אתי שפיר דהרי הרי"ף והרמב"ם הביאו הא דרב משרשיא דאמר דב"פ הבא על הבהמ' אותו ולד אין לו תקנה לא ס"ל הך דד' סימני' אכשר רחמנא ע"ש וא"כ ר' ירמי' דבעי שם אליבא דר"מ לא ס"ל הך דרבא דד' סימנים אכשר ואם כן שפיר תלוי במחלוקת ר"מ ור"י אבל לדידן אין תלוי זה בזה וכמ"ש ודו"ק. והנה לשיטת ר"ת שהובא בתוס' בסנהדרין הם דס"ל בכל דוכתא עובר לאו ירך אמו רק דמה דאמרינן דהיא וולדה נוגחת ונרבעת הוא משום כיון דעד עכשיו היה חיות הולד תלוי באם הוה כאילו נגמר דין שתיהם להריגה יעו"ש א"כ בודאי ניחא מה דחלבו אסור דהא עובר לאו ירך אמו ומכל מקום ניתר בשחיטת אמו דהא מכל מקום בעת שנשחט האם היה הולד בתוכו והוה כאילו נשחטו שניהם ולכך שפיר ד' סימנים אכשר רחמנא אבל מאן דסבירא ליה עובר ירך אמו לא מקרי חלב כלל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ח (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.