שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ד (ב׳)

שוב ראיתי בקצה"ח סי' מ"ה ס"ק א' שכתב בפשיטות דל"מ אם חתמו עצמם קודם והביא ראיה מדברי התוס' גיטין דף ד' ד"ה מודה ר"א שכתבו וליכא למימר דאי שרינן בחתמו שלא לשמה יבא להכשיר זימנין דיחתמו תחלה ויכתבו גט ע"ג חתימתן והתם ליכא עדות כלל דאם כן גם בשאר שטרות היה לנו להצריך חתימה לשמה מבואר דאם חתמו מתחלה ואחר כך נכתב השטר אין חוזר וניעור והביא שכ"כ בשו"ת ב"ח סי' ד' והנה שו"ת ב"ח אינו ת"י אבל לפענ"ד אין ראיה משם והנה מגט ודאי אין ראיה דבגט גזירת הכתוב דבעי שני עדים מטעם דהוה דבר שבערוה כמבואר בקידושין דף ס"ה וא"כ כל שלא חתמו עצמם אחר כתיבת הגט לא מקרי עדות ואף שכתבו דגם בשאר שטרות הוא כן היינו דוקא אם לא חתמו לשם חתימה של עדות כלל או שלא חתמו ע"ז הענין והלוה לא צוה להם לחתום רק שהם חתמו עצמם ואח"כ נכתב שטר אפשר דפסול דחתימתן הוא בכדי ולא היה תורת עדות כלל ולא נחתם מדעת המתחייב אבל אם חתמו עצמם לשם עדות ע"ז ההלואה אף שכתבו אחר כך השטר אינו רק משום מחזי כשיקרא ולא חיישינן וי"ל דהתוס' מיירי כשלא כתבו אני עד דגם בגט כשר אף בלא כתבו אני עד כמ"ש בגיטין דף פ"ח דכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין ומה שהוסיף הקצה"ח לחדש דגם בכת"י שחתם שמו תחלה ואח"כ כתב שדי קנויה לך לא קנה זה ודאי תימה דלמה לא יקנה הא בשעה שחתם היה מכוין ע"מ שיקנה השטר במה שיכתוב אח"כ ואטו חתימה לשמה בעי בשטר קנין ומכ"ש מה שכתב דגם בהלואה אם חתם שמו תחלה וכתב אח"כ לויתי ממך מנה ל"מ זה תימה דלמה לא יועיל והוא בעצמו הרגיש מאני פב"פ לויתי ממך מנה וכתב דמזה ראיה להפוסקים דלא בעי כלל חתימתו אם הוא כת"י אבל באמת היא תימה דלמה ומה בכך שחתם תחלה ולפענ"ד ראיה ברורה מהא דאמרו ב"מ דף י"ז שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה שכבר נמחל שעבודו ודייק מינה בגיטין דף כ"ו טעמא דנמחל שעבודו הא לא"ה משום שקרא לא חיישינן ופירש"י אם היה נחתם על מלוה זו אעפ"י שנכתב קודם הלואה כשר אם בו ביום נכתב ע"ש הרי לך מבואר דאף שעכ"פ החתימה הי' קודם שלוה לעצמו היה כשר וא"ל דהשטר גם כן נכתב קודם דזה אינו דהא השטר לא נכתב על זה החוב ואפ"ה היה כשר ומכ"ש כשהחתימה היה קודם כתיבת השטר למה לא יכשר ומה שהקשה שם מגט מקושר דהעדים מאחוריו וחותמין עדים על כל שטה ושטה אף דנחתם קודם כל כתיבת הגט ע"ש הנה באמת כל שחתמו עצמם על ענין הגט כשר וכמ"ש ובאמת לפע"ד בגט ודאי כשר כיון דבאמת לא אברי סהדי אלא לשקרי רק שגיטין וקידושין בעינן עדים דחב לאחריני אבל עכ"פ כל שיש עדים מה בכך שהם חותמים מקודם הא באמת שתיהם מודים רק דגזירת הכתוב דבעי עדים אבל למה יפסל אם חתמו עצמם קודם ומכ"ש שחותמים עצמם באמצע אבל באמת לפע"ד גם אם חתמו עצמם על שט"ח מקודם גם כן ראוי דיועיל ואף אם עדים בחתומיו זכו לו כבר כתבו התוס' בב"מ דף כ' דעד גמר היום אין זוכים וא"כ הרי לאחר כך חתמו עצמם ושפיר זכו לו העדים בחתימתן ובאמת אם חתימתן קדם יום אחד קודם הכתיבה הוא פסול מטעם מוקדם ומדי שוטטו עיני בדברי הקצה"ח שם ראיתי בס"ק ב' מה שכתב דאם אחד רוצה להתחייב עצמו בכת"י או בממר"ם מה שאינו חייב אף שמצוה לאחר שיחתום שמו במ"ק ל"מ דאינו לא משום עד דלא נתחייב עדיין ולא משום שליחות: