שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ג (ב׳)

עוד נראה לי לפרש במה דאמרו לבם של פרושים עליך דהנה לפמ"ש בירושלמי דאין מושחין כהנים מלכים משום שנאמר לא יהיה לכהנים ולוים חלק ונחלה אם כן ממ"כ היו חולקים עליו דאם הוא כהן שוב למה יהיה מלך ואף במה שכבש אין לכהנים חלק כמ"ש הראב"ד ואם אינו כהן אסור להיות כהן וא"כ זהו שנתחדש כעת ולפי דעתי יש לומר מה דאמרו ביבמות דף ס"א תרקבא דדינרא עיילתא מרתא בת ביתוס לינאי עד דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וכתבו התוס' שם והריטב"א כאן דלאו היינו אותו ינאי ולפענ"ד יש לומר דבאמת ינאי לא רצה לשמש בכהונה גדולה מהחשש שהיה עליו ואוקים ליהושע ועכשיו שנתחדש לו הששים כרכים שכבש וגבה לבו רצה לשמש בכהונה גדולה וע"ז נתחדש שאמר אלעזר שלבם של פרושים עליך והיינו ע"ד ממנ"פ וז"ש יהודה רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה שיש חשש עליך ודו"ק כנלפענ"ד לחומר הנושא עוד נראה לי דבר חדש דהנה כיון שבאמת היו תרי ותרי אם כן כיון דאמרו בתוספתא דאין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה אם כן בשלמה במה שהיה כבר מלך וכה"ג לא יוכל לאסוקי בתרי ותרי אבל מה שנעשה מלך מחדש על הששים כרכים שכבש ע"ז היה לבם של פרושים עליו וז"ש די לך בכתר מלכות הנח כתר כהונה לפמ"ש דעד אותו יום היה יהושע בן גמלא משמש ועכשיו רצה להראות שהוא כהן גדול ושימש בכהונה גדולה ע"י הציץ וכיון שיש תרי ותרי איך תצלח לכהונה וזה לדעתי מה שאמרו לבם של פרושים עליך למה קרא אותו פרושים לפי מ"ש הרמב"ם פי"א משמטה שלא כהנים ולוים יבדלו אלא כל מי שלבו נדבה להיות עומד ומשמש לפני ד' הרי נתקדש קדש קדשים ויהי' ד' חלקו ע"ש דבריו הנעימים וזה שאמר לבם של פרושים עליך והיינו אותן האנשים הנפרשים לעבוד את ד' לבם עליך שלמה תעשה חול להיות מלך וע"ז השיבו שרב לך כתר מלכות היינו שזה נניח לך אבל מה לך עוד בכהונה גדולה וכמ"ש המקנה שם וקדמו הריטב"א שם ודו"ק: