שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ג

לבאר מה דאמרו בקידושין דף ס"ו גבי מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכבש שם ששים כרכים וכו'. והמאמר שם תמוה ואמרתי לבאר קצת. והנה מה שחרדו אז על ינאי ששימש בכהונה גדולה ולאביי בעצמו הוא ינאי הוא יוחנן כהן גדול וא"כ למה חרדו אז ועיין ברכות דף כ"ט ועיין ריטב"א בקידושין ולפענ"ד נראה דהנה באמת היו כאן תרי ותרי לא יכלו לעשות מעשה ובפרט במלך שלא דן ולא דנין אותו וכדאמרו בסנהדרין דף ח"י גבי ינאי ואף דגבי איסורא אין חכמה וכו' ודנין אותו ועיין תוס' שבועות דף למ"ד ד"ה אבל מכל מקום כאן שהיה ס' אם אמת הדבר ובאמת לא מצאו עדים וכדאמרו כאן שוב לא יכלו לעשות מעשה ושתקו אמנם כעת שקרא לחכמי ישראל וכבדם אז מצא אלעזר מקום לומר לבם של פרושים עליך והיינו שבלבם יש להם עליך אף שלא יוכלו לברר אבל מכל מקום לבם עליך וזה שאמר ינאי ומה אעשה וא"ל הקם להם בציץ שבין עיניך והוא לדעתי מליצה דביבמות אמרו בדף ס"א ע"א שהעבירם לפני הציץ וכו' והוא הדין כאן אמר שתעביר אותם לפני הציץ ואז תראה שיהיו פניהם משתנות בשנאתם אליך ועשה כן ואז ענה והודה ינאי המלך רב לך כתר מלכות הוא כתר כהונה לזרעו של אהרן והיינו לפי מה שאמרו בירושלמי הוריות שאין מושחין מלכים לכהנים ופירשו שם שני טעמים טעם א' משום לא יסור שבט מיהודה וטעם הב' משום דכתיב לא יהיה לכהנים חלק וכו' ועיין רמב"ן פ' ויחי על פסוק זה מ"ש שהחשמונאים נענשו על שהיו כהנים ונענשו מלכים ובחדושי על התורה כת"י שם ביארתי הטעם וכעת נראה ע"פ מה דאמרו בתוספתא דכלאים פרק כלאי הכרם ובירושלמי שם ה"ב דאין למדין ממלכות והיינו שהמלך פורץ על דב"ת ע"כ לא רצו שימשחו המלכים לכהנים שהכהנים יורו משפטיך ליעקב והמלך יפרוץ הגדר וע"כ אמרו לו רב לך כתר מלכות ומה לך כתר כהונה ובפרט שיש עליך ספק והנה לטעם השני שאמרו בירושלמי דכתיב לא יהיה לכהנים חלק ונחלה נראה לפענ"ד דבר נחמד דהרי הרמב"ם פי"ג משמטה כתב בהלכה י"א דבשאר כל הארצות שכובש יש לכהנים חלק ע"ש ובראב"ד וכ"מ ומלמ"ל אם כן כאן שכבש ששים כרכים במדבר שלא נכרת עליו ברית אם כן רצה ינאי להיות מלך על אותן ארצות ואף שהיה כהן מכל מקום באותן ארצות יהיה מלך ובכהונה ישמש והרי באותן ארצות יש חלק לכהנים מכ"ש שיכול להיות מלך וכהן אבל הם אמרו שיש עליו חשש ודי לו בכתר מלוכה וזה לדעתי מה שאמרו די לו בכתר מלוכה והקשה הריטב"א הא אין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה ולפמ"ש אתי שפיר דדוקא מלך בא"י שנכרת עליו ברית הוא דצריך להיות מן המשיאין לכהונה אבל מה שכבש בשאר ארצות מותר להיות מלך אף שלא יצלח לכהונה וזה שאמרו די לך בכתר מלכות אבל הנח לכהונה לזרעו של אהרן וכיון שנתבקש הדבר ולא נמצא אז חרה אפו של ינאי על חכמי ישראל ואלעזר אמר אם הדיוט שבישראל כך דינו היינו מי שרוצה לפסול הדיוט שבישראל כך דינו לנקום ממנו מכ"ש אתה מלך וכהן גדול ואמר לו להרגם וא"ל ותורה מה תהא עליה ואמר לו התורה כרוכה ומונחת בקרן זוית וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד והכונה לפענ"ד כי התורה שבכתב בלי התורה שבע"פ היא כעיר פרוצה אין חומה שכל מי שרוצה לפרש דברי התורה כרצונו יוכל לפרש כרצונו וזה היה דברי אותו הרשע אלעזר שהיה רוצה שיהרוג חכמי ישראל ויוכל לפרש כל התורה כרצונו וז"ש מיד נזרקה בו מינות תינח תורה שבכתב שבע"פ מאי והיינו שגם התורה שבכתב בלי תורה שבע"פ היא כעיר פרוצה וכל אחד יוכל לפרש כרצונו ויש להוסיף עוד שבאמת שבויה לרוב הפוסקים אינו רק מדבריהם ועיין מלמ"ל פי"ז מא"ב ובשו"ת נוב"י מהד"ק סי' ס"ו ולכך ז"ש לו דאם תהרוג חכמי ישראל לא יהיה עליך שום חשש כיון שלפי התורה אין בשבויה חשש כלל ודו"ק: