ובזה נלפענ"ד דאף אם נימא דשתי קדושות הן מכל מקום בכה"ג שקיבל עליו קדושת שבת מבעוד יום ויכול לומר לאחרים לעשות עבורו מלאכות כמבואר סי' רס"ג בסופו ועיין בט"ז מה שהאריך שם בזה ואם כן בכה"ג נלפענ"ד דאף דהוא מקבל שבת עליו מכל מקום עדיין מקרי קדושה אחת דבאמת יום זה עדן יו"ט היא ובודאי מותר לבשל כל היום לצורך היום רק לצורך שבת הוא דאסור והיינו לצורך שבת ממש אבל מה שזה מקבל שבת עליו שוב בודאי מותר דמכל מקום עדן יו"ט היא אמנם זה למ"ד דאית לי' הואיל אם כן מצד יו"ט היה מותר אף דלא חזי ליה רק בשביל שבת הוא דאסור אם כן אף דזה קיבל שבת כל דעדיין יו"ט הוא בעצם מותר לעשות מלאכה עבורו אבל אם לית ליה הואיל אם כן בלאו הכי בשביל יו"ט אסור ומכ"ש בשביל שבת ולכך הוצרך ר"ח לחדש דס"ל דצורכי שבת ממש ג"כ מותרין ביו"ט:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ל״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.