ובזה מיושב היטב מה דאמרו בביצה דף ד' דאושפזיכניה דר"א בר"ח הו"ל הנך ביצים מיו"ט לשבת א"ל מהו לאטוינהו האידנא ונכלינהו למחר א"ל מה דעתיך רב ור"י הלכה כר"י אימר דאמר ר"י אלא לגומעה למחר אבל ביומיה לא וע"ז הקשו האחרונים כיון דר"י ס"ל נולדה בשבת מותרת ביו"ט ע"כ דס"ל שתי קדושות הן ואם כן שוב יקשה היאך יצלה מיו"ט לשבת וכאן ל"ש הואיל דהא ביומיה לא חזי כלל עכ"פ מדרבנן ואסור לכ"ע וא"ל דצורכי שבת נעשין ביו"ט דזה דוקא למ"ד קדושה אחת הן וכאן ס"ל שני קדושות הן ולפמ"ש אתי שפיר דלא שייך קושית הש"ס דהא כאן שכבר נולדה בזה ומה דאסורה בשני הוא רק דהוה כמכין מיו"ט לשבת וכמ"ש התוס' שם ד"ה אלא ובפרט בביצה דכל דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה אם כן אף דכתבו התוס' דבביצה שנולד ענין חדש שייך הכנה היינו שם שנולד מחדש אבל כאן מאתמול נגמרה ובודאי מותר לאטוינהו דל"ש מלאכה דהא בשביל העירוב הוה כהתחיל בעיסתו דגומר ודו"ק היטב כי הדברים נאמרו במועצות ודעת ת"ל:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ל״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.