ואולי דמשמע ליה להמהרש"א דר"ח אמר כן בשם רב הונא ושניהם היו תלמידי דרב ואם כן מסתמא לא יחלוקו על רב רבם וע"כ דהם פירשו דרב פסק כת"ק לאיסורא והיינו לפי מה שהיו שונים ת"ק לאיסור ולזה פירשו הם דרבי לאיסור ואם כן עכ"פ בגוף הדין אינם מחולקים עם רבם אלא שלפ"ז תמוה דמאי משני דר"ח לא ידע הך דרב דאיך אפשר שתלמיד לא ידע דברי רבו וע"כ דבריו צ"ע ואף דברא"ש הגירסא בביצה אמר רבא א"ר סחורא אמר ר"ה והפ"י קיים הגירסא כן [וכן נמצא בכמה מקומות הגירסא אמר רב סחורא] מכל מקום אין הכרח לקושית המהרש"א דיש לומר דעכ"פ ר"ח מפרש גם כן דרב פסק כת"ק לקולא ובאמת פסק כרב ודו"ק. שוב ראיתי ברא"ש שם ובקרבן נתנאל אות י"ט דאף בשאר שני י"ט של גליות דהיינו אף כשחל באמצע שבוע גם כן דאסור משום מקני שביתה ודלא כמ"ש הצל"ח והנוב"י סי' מ"ח ודו"ק. אחר זמן רב האיר ד' עיני ומצאתי בשעה"מ הלכות יו"ט פ"א הלכה כ"ד שהקשה כן על המהרש"א כמ"ש ומהתימה שלא העיר דר"ח גופא אמר דהלכה כרבי ולאיסורא אלמא דרב כת"ק לקולא ונהניתי:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (י״ח)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
