ומה שהקשה הגאון בהא דמקשה התוס' דלמה לא אמר הטעם דאינו נמשך אחר הפתילה וע"ז הקשה דהא איכא נ"מ אם יש נר אחר דלא שייך שמא יטה כמבואר סי' רס"ד ומטעם חשש שמא יסתפק אסור אף עם נר אחר לק"מ דהתוס' מקשים דעכ"פ למה לא אמר גם טעם זה ונ"מ במקום שאין נר אחר וזה דציינו כאן על הא דאמרו חדא ועוד קאמר והקשו דלמה לא אמר גם בזה הטעם וז"פ: ומ"ש עוד דצרי ועטרן אינן אלא שרפים ואינן בכלל שמנים והביא ראיה מהא דאמרו במעילה פ"ב דהקטורת משנתכו בכלי הוכשר והתוס' ביומא דף מ"ח כתבו דגם קטורת דוקא משנתנו בכלי הוכשר וקשה הא צרי הנוטף מעצי הקטף היה ג"כ בהקטרת כמ"ש הרמב"ן והובא בכ"מ פ"ב מכלי המקדש ה"א [והגאון כתב שם כדעת הרמב"ם ולא כרמב"ן והמעיין ברמב"ם וב"י ימצא להיפך ובאמת גם לדעת הרמב"ם קשה דהא עכ"פ הקטף מקרי שמן וגם השרף היוצא ממנו נקרא שמן] וא"כ קשה הא נתכשר בשמן ובשלמא מצפורן שנשרה ביין קפריסין לא קשה דהא הצפורן לבדו נשרה והצפורן אינו לא יד ולא שומר להביא הכשר אלא שרף הנוטף מעצי הקטף פשיטא דבשעה שנתערבו הסימנים הוכשרו כלם וע"כ דלא מקרי משקה ואינו בכלל שמן הנה ע"ז אומר דילדה אמיה כוותיה תלד אף דאית ליה פירכא ובמחכת"ה אגב חורפיה טעה דשמן דמכשיר אינו רק שמן זית בלבד כמבואר בהקדמת הרמב"ם לסדר טהרות ועיין באלף המגן סי' קנ"ח ואם כן פשיטא דשרף מעצי הקטף אף דהוי שמן מכל מקום אינו שמן זית ואינו מכשיר ומ"ש שם הרב השואל לתמוה על מה דכבתה אין זקוק לה ולמה לא נחוש לחשדא שמי שיעבור ויראה וחשוב שלא הדליק כלל וכמו דחשו לב' פתחים והגאון נדחק לפענ"ד באמת מצד חשדא ראוי להחמיר ולהדליק שנית רק שמצד המצוה אם כבתה אין זקוק לה ומכל מקום מותר להדליק בשמנים דאין לחוש שמא יטה כיון דמצד הדין כבתה אין זקוק לה ורק משום חשדא איכא ופשיטא דבשביל חשדא לא ימלט מלהדליק אם אין לו שמן אחר ומשום חשדא לא יעבור על מצות נר חנוכה וגם בודאי לא יטה בשביל זה לעבור על איסור שבת ובלא"ה נראה לפענ"ד דאין מקום לחשדא דהרואה שכבה יחשוב שמא לא הדליק עדיין דיש לו שהות להדליק ובלילה השניה יראה שמדליק משא"כ כאן דהרואה יראה שבכל לילה אינו דולק אבל כבתה הוא מקרה והמקרה לא יתמיד ובלילה אחת לא יחשדנו דיאמר שסופו להדליק עוד ואם יראה שנדלק ומכבה בוודאי לא יחשדנו שכבהו במזיד רק תולה שבשוגג נכבה ומה דמביא ראיה מפיאה לענין שתי פתחים עיין בשו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' צ':
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״א (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
