שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (ב׳)

מכתבו לנכון הגיעני שמחתי בשלומו והנה אשר הקשה על הא דפריך הש"ס בקידושין דף מ"ב ע"ב והא דתניא שליח שלא עשה שליחותו שליח מעל עשה שליחותו בעה"ב מעל כי עשה שליחותו דבעה"ב בעה"ב מעל אמאי נימא אין שליח לדבר עבירה וע"ז הקשה מעלתו הא במעילה אמרו בדף כ"א דאם שלח ביד חש"ו אם עשאו שליחותן מעל אף דלאו בני שליחות נינהו מ"מ מעל מטעם דאתעביד שליחותו והוה כאותה ששנינו נתנו ע"ג הקוף והוליכו הר"ז עירוב וא"כ ה"נ הא במעילה לא בעי שליחות והוה כחש"ו דמעל מכח דניחא ליה וא"ל דהכי קא מקשה נימא דלמעילה שליח דאדעתא דנפשא קא עביד ותרויהו לא משכחת לה דלמעול דהרי התוספות מוקי כאן דמיירי בנזכר השליח וא"כ השליח ל"מ מעל ומעל המשלח וא"ל דכאן דהשליח בר דעת מגרע גרע ואדעתיה דנפשיה קא עביד ולא שייך ניחא ליה דזה אינו דגם החש"ו לא עבדו ע"ד דבעה"ב ואפ"ה כל דניחא ליה מעל ה"ה בזה דסוף סוף אתעביד שליחותיה ולכך מעל הבעה"ב ומנ"ל להש"ס להקשות. הנה יפה הקשה ותמהני דהיה בהעלם עין ממנו דברי הפ"י שהקשה כן בקצרה ופירש באמת דקושית הש"ס דלמעול השליח ומישב בזה קושית התוספות ע"ש ומ"ש מעלתו לישב ע"פ דברי התוס' פרק האומר בגיטין דאף דלר"מ אף מצאו באשפה כשר מ"מ כל שצוה לכתוב צריך להיות בצויו ע"ש והוא הדין בזה דכל דעשה שליח צריך שיהיה בתורת שליח ושאני חש"ו דמעיקרא לא שויא להו שליח כלל. הנה במח"כ זר הוא דשם שצריך שיהיה בשליחות הבעל דכתיב וכתב לה ניהו דלר"מ וכתב על החתימה מכל מקום כל שצוה לכתוב צריך שיהי' בשליחותו דהא עכ"פ צריך לכתיבת הגט ג"כ אבל כאן כל דאתעביד ניחותא דידיה הרי מעל ומה צורך כאן לתורת שליחות א"כ אף שצוה לשליח ואין שליח לדבר עבירה מ"מ מעל. והנראה לפענ"ד בזה דבר חדש דהנה בגיטין דף כ"ג ע"א אמרו דא"ל הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי שליח לקבלה וקבלי את גיטך ופריך הש"ס והא לא חזרה שליחות אצל הבעל וכתב רש"י בזה"ל שליח לא מקרי אלא המשתלח מזה לזה שראוי לחזור אצל שולחו ולומר לו עשית שליחות לחברך וזו אינה ראויה לחזור שהרי לא נשתלחה אלא לעצמה ואח"כ נעשית היא בעל המעשה ובטל השליחות קודם שתחזור עכ"ל. ולפ"ז נלפענ"ד דבר נחמד דבשליחות לד"ע דאין שליח לדבר עבירה ואין בכח המשלח לעשות שליח לדבר עבירה וא"כ לא חזר השליחות אצל המשלח שהרי השליח נעשה בעל המעשה ולא נשתלח אלא לעצמו א"כ בכה"ג בטל השליחות ולא דמי לחש"ו דלא נעשו שלוחים כלל מעיקרא והו"ל ידם כיד בעה"ב כל שאין להם ענין שליחות והוי ליה כקוף בעלמא ועיקר הוא בעה"ב עצמו ולא שייך לומר דבטל השליחות אבל כאן הרי בטל השליחות לגמרי דנעשה השליח בעל המעשה ונשתלח לעצמו ובכה"ג לא מעל בעה"ב ואף לפמ"ש התוס' שם דשליח לא מקרי אלא המשתלח מזה לזה שראוי לחזור ולומר עשית שליחותך קודם שנעשה שליח לאחרים ע"ש הנה גם כאן לא שייך שליחותך דאיך יאמר עשיתי שליחותך דהא אין שליח לדבר עבירה ואינו נעשה שליח שלו רק דהוא מעל דמכל מקום אתעביד שליחותו וניחא לי' אבל מ"מ בטל השליחות ובפרט לפמ"ש התוס' דמיירי דנזכר השליח א"כ בודאי לא ניחא ליה להשליח השליחות ולא יאמר לו עשית שליחתך ובטל השליחות לגמרי ובלא"ה הא התוס' ודאי מודים לרש"י דבזה שנעשה בעל המעשה בעצמו לא שייך שליחות ועדיפא מיניה כתבו דאף דהיכא שלא נעשה בעל המעשה בעצמו ג"כ ל"מ כל שלא חזרה השליחות אצל המשלח וא"כ לק"מ דכאן נעשה בעל המעשה בעצמו ועיין באבני מילואים סי' קמ"א וז"ב ונכון. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף דבזה זכינו להבין דברי רבינו הגדול הרמב"ם פ"ז ממעילה הלכה ב' שכתב ובכל התורה כולה אין שליח לבדה אלא במעילה שלא יתערב בה איסו' אחר ותמה בחידושי המהרי"ט בקידושין פ"ב דהא יש עוד שליח לדבר עבירה כגון שליחות יד ולפמ"ש א"ש דבאמת סברת רבינו שכתב דבמעילה צריך שלא יתערב איסור אחר אף שקלסו איש ריבו הראב"ד ז"ל שם מ"מ אינו מובן דנימא מתוך שגלתה התורה שבזה מועיל שליחות אף לדבר עבירה גם בנתערב איסור אחר בזה לא פקע השליחות ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת במעילה א"צ לשליחות כלל וכל דאפקיה על ידו וניחא ליה מעל וכמו בהוציא ע"י חש"ו ורק דבהס"ד דאין שליח לדבר עביר' א"כ לא חזר השליחות אצל המשלח ונעשה השליח בעל המעשה ובטל השליחו' אבל כל שגלתה התורה דבמעילה יש שליח לדבר עבירה א"כ עכ"פ לא נתבטל השליחות שוב א"צ לשליחות בזה במעילה ורק דע"י השינוי רשות שיצא מיד ההקדש מעל הבעה"ב ומעתה שוב כל שנתערב איסו' אחר ובזה אין שליח לדבר עבירה ולא חזרה השליחות להמשלח דהרי בטל השליחות ונעשה הוא בעל מעשה ממילא גם לענין המעילה בטל השליחות דאין לומר דמתוך שנעשה שליח לענין איסור מעילה נעשה שליח גם לענין איסו' אחר דזה אינו דלענין זה ל"צ לשליחות רק שלא תתבטל השליחות ואיך יגרור עמו דבר שצריך שליחות ונעשה בעל המעשה ומעתה בשליחות יד דגלתה התורה דנעשה שליח שוב אף בנתערב עמה איסור אחר לא בטל השליחות ולכך לא חשב רק מעילה בלבד: