שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ט (י״ח)

והנה מה דהיה מורד במלכות צריך ביאור דהא כדין עשה שלא רצה ללכת אל ביתו לאכול ולשתות ולשכב עם אשתו דהא היתה אסורה לו וא"ל דהא גט כריתות כתב דזה אינו דהרי באמת לא נתקיים התנאי ואם כן אדרבה היה עושה איסור דהיה חוזר מהגט ואם כן שוב נאסרה עליו אמנם באמת זה אינו דהיא היתה אנוסה ולא נאסרה על הבעל וכדאמרו בפ"ק דכתובות ועיין ב"ש סי' י"א ס"ק ז' דלבעלה ודאי מותרת אף דנימא דלבועל אסורה אף שהיתה אנוסה מכל מקום לבעלה מותרת ואם כן שפיר הוה מורד במלכות. והן נסתר מחמתו מה שראיתי בבנין אריאל לדו"ז הגאון ז"ל אשר שמו בקרבי בשם אביו הגאון ז"ל שכתב שלכך צוה לאוריה שילך לביתו שהרי היא תאמר לו טמאה אני לך ואינה נאמנת למשנה אחרונה ותעקר הקידושין למפרע ושוב לא עשה דוד איסור למפרע ובאמת אף שדפח"ח אבל לפמ"ש באמת זה אינו דדוקא באשת כהן שייך זאת אבל בישראל אנוסה שריא וכאן אנוסה היתה ודו"ק היטב ועיין בסנהדרין דף ע"ח דאמרו דהכל מודים בגוסס ביד"ש דהאחרון חייב דקירב מיתתו וא"כ כאן דבאמת היה יכול להרגו בסנהדרין היה גוסס ביד"ש וכל שאין שליח לדבר עבירה שוב לא עשה דוד שום איסור דהא באמת הוה גוסס ביד"ש וגוף הריגה לא נחשב כאלו הוא הרגו דהא באמת אין שליח לד"ע ונמצא יואב קירב מיתתו ודו"ק: