בדבר אשר הקשה על שו"ת אמונת שמואל שהובא בפר"ח ביו"ד סי' ס"ב דבטהורים דאיכא איסור אבמה"ח אסור להושיט לב"נ משום לפני עור אבל בטמאים דליכא איסור לישראל שרי להושיט לב"נ וע"ז הקשה מש"ס ערוך בחולין דף ל"ג דמזמנין ישראל על בני מעים ואין מזמנים לנכרי כו' מאי טעמא בישראל בשחיטה תלוי וכו' הרי דלעכו"ם אסור לזמן אף דלישראל שרי מפרכסת. הנה זכורני שבימי חורפי הסברתי סברת הא"ש דבשלמא בטמאים דאין שם מציאות אבמ"ה כלל לגבי ישראל שפיר ס"ל להא"ש דמותר ולא שייך לפני עור משא"כ במפרכסת דעכ"פ משכחת בישראל איסור אבר מן החי כשלא הותרה בשחיטה ותדע דאל"כ היאך יפרנס הא דאסור להושיט כוס יין לנזיר והוא אינו נזיר וע"כ משום דמשכחת שיהיה נזיר שייך לפני עור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ז (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.