שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ד (ב׳)

והנה הפר"ח כתב דבלאו הכי אין ראי' מהגעלה דש"ס דכן מצות התור' ובאמת שהיה מקום להמתיק הדבר דהרי הראב"ד פירש דהא דאמרו זהו היתר הבא מכלל איסור והיינו דזה חידוש שהתירה התור' בזרוע בשלה ואם כן יש לומר דגם גיעולי מדין חידוש הוא שחדשה התורה. ובזה היה מקום ליישב קושית הרמב"ן בפ' מטות דאמאי לא צותה התורה להגעיל כלי סיחון ועוג. ולפמ"ש אתי שפיר כיון דחידוש הוא יש לומר דבכלי סיחון ועוג אסרה ול"מ הגעלה. ובזה היה מיושב קושית העולם בהא דיליף טעם כעיקר מגעולי מדין והקשו דלמא היה מבב"ח ולפמ"ש אתי שפיר דבב"ח כ"ז שלא נעשה בשר בחלב והיה היתר אם כן יקשה דגם בסיחון ועוג היה מקום להגעיל ולא שייך בזה אין מבטלן איסור דעדיין לא נאסר וכמ"ש ביו"ד סי' ק"ט לענין יבש ביבש ואם כבר נתבשל בב"ח שוב יש לו דין שאר איסורין. אמנם גוף דברי הפר"ח דחוקין דמנין לנו לומר שחידוש היא שחידשה התור' טפי עדיף לומר שכל שאינו מכוין לבטל האיסור מותר וע"כ דברי הריב"ש נכונים ובפרט שכבר קדמו הר"ן והפר"ח לא זכר דברי הר"ן שם אף שהריב"ש רמזו ועיין בפר"ח סי' תנ"ג. ומן האמור יש לתמוה על הנוב"י מהדו"ק סי' כ"ו ביו"ד בהג"ה שחידש דבכהאי גוונא לערב לכתחיל' אף שאינו מכוין אסור והביא ראיה מהא דאסור להשתמש בכלי שאין משתמשין בשפע משום דאין מבטלין איסור והא אינו מכוין רק להכשיר איסור הכלי ע"ש ובמח"כ לא זכר דברי הר"ן שכתב בהדיא דלא כדבריו וכמ"ש שוב ראיתי בנוב"י מהד"ת סי' מ"ו ששאלו לו מהריב"ש הנ"ל והשיב דברי הריב"ש לד"א וכ"כ על הגליון דלא זכר דברי הר"ן הנ"ל ודו"ק: