שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ס״ג (ב׳)

ע"ד מה שהבאת בשם ספר שיעורי רז"ה שכתב לתמוה על המנהג שנהגו כל ישראל למכור החמץ ביותר משויו הון רב והגוי נותן אדרויף שקורין זדאטיק וע"ז ערער הרב הנ"ל מהא דמבואר בש"ע סי' ק"ץ ס"י בהג"ה בחו"מ דאם לא נתן אלא לערבון בעלמא אפי' לא נפיק ועייל אזוזי לא קנה רק נגד מעותיו אלא א"כ פירש שיקנה נגד הכל וכיון שכן אם לא פירש א"כ לא קנה רק נגד מעותיו והם נותנין דבר מועט ולא מכר כל החמץ ולא עוד אלא לפי מה שמבואר שם בהג"ה סט"ז דבמקום שצריך שטר אין קונה לחצאין וכיון שנהגו כל ישראל להקנות לו אגב קרקע ובקרקע צריך שטר ובכה"ג לא קנה כלל עכ"ד. הנה למען ליישב כללות ישראל שלא יהיו נכשלין ח"ו בחמץ שעבר עליו הפסח וגם מנהג ישראל תורה היא ונתתי לב לעיין בזה ואמרתי אל לבי מדוע לא כתב הרמ"א הג"ה זו בסעיף י"א גבי מטלטלין והיה לו לציין על זה ההגה והיה שייך גם על המטלטלין וע"כ נתתי לב ועין ועיינתי בב"י שכתב על הך דינא דאם נהגו להקנות בפשוט אחד כל המקח נקנה דהוה סטימתא המבואר בסי' ר"א והנה בסי' ר"א שם בס"ב מבואר דאם נתן הלוקח פרוטה למוכר קנה והוא מהרא"ש שכתב כן בשם ר"ח לפרש כן ענין סטימתא והנה שם ע"כ אין הכוונה שנתן לו הפשוט בתורת פרעון דא"כ מה קמ"ל וגם הא בזה תלוי אם עייל ונפיק אזוזי המבואר בסי' ק"ץ וע"כ דהקנין הוא ע"י ערבון שזה הפשוט הוא ערבון וע"ז מבואר דאם נהגו לקנות בזה קנה והנה דעת הב"ח הובא בש"ך שם ס"ק א' דדוקא במטלטלין שייך קנין סטימתא ולא בקרקעות ולפ"ז מדוקדקים דברי הרמ"א דדוקא בקרקע כתב שלא קנה בערבון רק נגד מעותיו דצריך שיהי' בתורת קנין ולא מועיל סטימתא אבל במטלטלין דסגי בקנין סטימתא א"כ אף שערבון אינו קונה אבל מתורת סטימתא הוא קונה והרי המנהג שבאדרויף שקורין זדאטיק קונין וא"כ קנה בזה. וצ"ע בהרא"ש פ"ק דב"מ סי' ל"ח גבי דייש אמצרי שכתב דמנהג מועיל לקנין כמו סטימתא משמע דקנה אגב קרקע. ומ"ש הרמ"א דאם פירש שיקנה הכל קנה בערבון היינו משום דהיכא דפירש שיקנה קונה אף במקום שא"מ מצד הקנין כמבואר בחו"מ סי' קצ"ח ס"ה בהג"ה ואף דהש"ך חולק בזה בכה"ג נרא' דמודה ואף דכאן קונה גם הקרקע באדרויף ובקרקע ל"מ סטימתא הרי דעת הש"ך בסי' ר"א דהיכא דנהגו גם בקרקעות לקנות בסטימתא קני וא"כ כאן כיון שהמנהג כן קנו וז"ב ליישב מנהגן של ישראל: